אם יש משהו שקונה ישראלים ולא מעט מהם, זה צמד מילים שהן כמו קסם - "הכנסה פאסיבית". וזה עובד בדרך כלל על מי שאין לו. "כל החיים שלי הייתי שכיר. באיזושהי נקודה של החיים הגעתי למסקנה שאם אני אמשיך ככה אני לא אגיע לאותה נקודה שאני חולם עליה", אומר לנו אלכס רוזנבליט, שהשקיע בנדל"ן בארצות הברית דרך חברת "אינבו".
הסיפור הזה הוא חלק מתביעה שהוגשה בימים אלה לבית המשפט. עם עוד עשרות אנשים, אלכס הצטרף ל"סוד הכסף", קורס שמסביר איך להתנהל נכון מבחינה כלכלית ואיך להשקיע. באחד המפגשים הפגיש אותם גיל אורלי, הבעלים של הקורס, עם אחותו - עמליה שכטר, שהייתה הבעלים של חברת "אינבו" (invo) המשקיעה בנדל"ן בחו"ל.
"הוא שכנע אותנו שכל אחד צריך להיות לו מקור הכנסה פסיבי לקראת העתיד", אומר אליעזר בודנהימר. אליעזר היה אחד מאותם אנשים שעמליה וחברת "אינבו" חיפשו. בלי ניסיון והבנה בתחום הנדל"ן בחו"ל. "היה לי כסף מהפנסיה וחיפשתי משהו יותר רציני. אין סיכונים, אפילו אם לא יצליחו למכור כל כך טוב את הבתים במחירים טובים, המגרשים הם של המשקיעים".
"הייתה עסקה שחברת 'אינבו' תרכוש עבורנו קרקעות בפלורידה, תבנה עליהן יחידות דיור, תמכור את היחידות האלה ואז הרווחים יתחלקו בהתאם להסכם", אומר רוזנבליט. "היה נראה לי שזו השקעה בטוחה, בטוחה מאוד אפילו. התשואות הן מטורפות יחסית לתשואות שאפשר לקבל בבנקים. החלטנו להשקיע 100 אלף שקל, כמעט הכול היה בהלוואות".
לצורך הבעת אמון תמיד טוב לגייס שמות מוכרים, וחברת "אינבו" הצליחה. נדגיש כי השמות האלה הם לא חלק מהתביעה ולא קשורים להחלטות ההנהלה בהקשר של העסקאות הכושלות. אחד מהשמות הוא אודי שני, מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, שהפך לדירקטור בחברה. בעלת מניות אחרת בחברה הייתה נטלי דדון. היא רק החזיקה במניות.
השם הנוסף הוא עופר עיני, יו"ר ההסתדרות לשעבר, שמתמודד שוב על התפקיד. עיני הפך לבעל מניות והוא משקיע דרך החברה שלו "אוקיו". בידיעה ב"כלכליסט" סיפרו שהוא הפך להיות נשיא קרן לחסרי ניסיון בנדל"ן. "אני מזמן לא שם, הייתי שותף לא פעיל", אומר עיני בשיחה עם כאן חדשות. "לא דירקטור, לא בהנהלה, לא כלום. בעל מניות. מעולם לא השתתפתי בישיבות. לא יודע מה זה נשיא כבוד. בחיים לא הייתי שם", הוא אומר. אין לנו עדות לכך שעיני היה מודע לתואר שקיבל - נשיא החברה, תואר שהיה כנראה ריק מתוכן.
זמן לא רב לאחר שהמשקיעים הצטרפו לפרויקט, העינינים התחילו להסתבך. "קיבלנו עדכון על דחיית הפרויקט. בעיות של ההוריקן, ובעיות של הקרקעות ובעיות של המסמכים", אומר רוזנבליט. "בתחילת קורונה הבנו שלא יהיה כלום ושזה הכול בלוף, כי זה לא היה כבר מחובר למציאות. לא היה משהו שהוא ברור לנו".
מתברר למשקיעים התמימים, מאוחר מדי, שרוב הפרויקט היה ממונף. הבנקים מימנו כמעט את הכל. וכשהעניינים מסתבכים, אתם כבר יודעים מה קורה. "לא סיפרו להם למשל מה המשמעות של מינוף השקעה", אומר עו"ד עומר נירהוד, שמייצג את המשקיעים בתביעה נגד "אינבו". "אם אתה ממנף השקעה ב-80% ויש לך ריבית שנתית של 10%, ויש לך איחור של שנתיים בפרויקט - הלך כל ההון העצמי, כל הכסף של המשקיעים".
צריך להדגיש, אין עדויות ש"אינבו" והאנשים הקשורים אליה ניסו לעקוץ, שהייתה כוונת זדון מההתחלה, שניסו לגנוב כסף או לרמות. וכך עשרות משקיעים ישראלים נשארו בלי כלום. "סמכנו עליהם בעיניים עצומות וזה התפוצץ לנו בפרצוף", אומר רוזנבליט.
לפני שנה וחצי קיבלו המשקיעים חסרי הכול מייל מעמליה: "אני יוצאת לדרך חדשה ב-EXITTEAM, חברה ייחודית המלווה חברות להנפקה בבורסה". לפני שבוע הם נפגשו בזום עם משקיעים פוטנציאליים, היא סיפרה על החברה ועל אודי שני שעבר איתה מ"אינבו". "אצלנו בשלישייה התפקיד שלו הוא באמת להיות גם אצלנו 'שומר הסף' שמתחיל את התהליך של ההיכרות ותיאום הציפיות עם החברות כשאנחנו מתחילים לעבוד איתן", אמרה אז. "אנחנו עוד עם ההלוואות. לוקחים הלוואה, מכסים עם הלוואה אחרת ועדיין לא התיישרנו", אומר לנו רוזנבליט. "אני חושב שייקח כמה שנים עד שנתיישר".
בישראל לא חסרים סיפורים כאלה, ניסיונות לעשות קופה לייצר הכנסה פסיבית מובטחת עם תשואה גבוהה בזמן קצר, דרך חברות שמסתבכות ונעלמות בזמן הקריטי ומשאירות את המשקיעים בלי כלום. אין מפקחים, אין ערבים ואין מי שנותן דין וחשבון. "אני בגיל 78 ואת הכסף הזה אני צריך לקראת סוף החיים שלי. והלך הכסף", אומר בודנהימר. "אין קרקע אין כסף אין כלום. זו מכה, מכה רצינית".
תגובת עמליה שכטר וספי ליקר, חברת "אינבו": "חברת 'אינבו' מתמחה בהצגת הזדמנויות השקעה בפרוייקטי נדל"ן יזמי לציבור הישראלי הרחב, ובמקביל שמה לה כיעד להעמיק את הידע וההבנה למשקיעים בתחום. הטענה ש'אינבו' כיוונה למשקיעים שאינם מתאימים או כשירים לכך עושה עוול למשקיעיה שקרית ומתנשאת.
"מרביתם המוחלט של פרויקטי החברה הסתיימו או צפויים להסתיים ברווח למשקיעים. לצערנו כמו בכל אפיקי ההשקעה השונים, קיים סיכון שהוסבר בבירור למשקיעים, ושניים מבין כלל הפרויקטים לא צלחו. חשוב לציין שגם השותפים ב'אינבו' ובני משפחותיהם השקיעו מכספם הפרטי בחלק מהפרויקטים.
"יש להדגיש כי החברה בחרה את הפרויקטים והיזמים לאחר עבודת מחקר מעמיקה שמנוהלת על ידי מומחים מנוסים ויועצים מקצועיים. כך נעשה גם בפרויקטים בפלורידה, שבהם נבחר יזם בעל ניסיון והצלחה מוכחים. אולם עקב נסיבות חיצוניות שאינן קשורות ל'אינבו', ביניהן בעיות פנימיות של החברה היזמית, וביחד עם ההשפעות הדרמטיות של משבר הקורונה, הפרויקטים מומשו ע״י הגורם המממן.
"'אינבו' השקיעה מאמצים ומשאבים רבים במטרה להציל את הפרויקטים, לרבות כניסה לנעלי ניהול הפרויקט הלכה למעשה וכעת אף בוחנת את האפשרות לתבוע את היזם כדי לנסות להחזיר חלק מכספי המשקיעים. חברת 'אינבו', תמשיך לפעול באופן מקצועי, הגון ושקוף מול משקיעיה במטרה למקסם את רווחיהם, ובמסגרת זו להציג גם את הסיכונים הגלומים בהשקעות כאלה ואחרות".
אודי שני מסר בתגובה: "אני מניח שאנשים שמפסידים – מר ליבם. זה טבעי, אך מי שמשקיע יודע שהוא גם לוקח סיכון. 'אינבו' חברה מצוינת, קרן טובה שהביאה הרבה תשואות להרבה משקיעים, וחבל מאוד לשפוך את התינוק עם המים".
תגובת גיל אורלי: "ליבי עם המשקיעים שאיבדו את כספם בעסקה הספציפית הזו. כל אחד מן המשקיעים נכנס בעיניים פקוחות כשכל המידע בידיו, לרבות הקשר המשפחתי של עמליה אליי, ולאחר שהובהרו לו הסיכונים בהשקעה שכזו, שכגודל הסיכוי לרווח בה כך גם הסיכון".
תגובת עורך דינה של נטלי דדון: "מרשתי מחזיקה בחצי מניה בחברה, אין לה קשר לחברה או לפעילותה, היא אינה קשורה לתביעה. שמה שורבב כדי לקבל רייטינג לכתבה המשעממת, וכדי להכתים את שמה".
