כחודשיים לפני הבריחה מכלא גלבוע החליטו במשרד לביטחון הפנים להגדיל את תקציב הטכנולוגיות של שירות בתי הסוהר, אחרי שנים של ירידה. זה קרה אחרי אישור תקציב המדינה בקיץ, אך לא הספיק כדי למנוע את הבריחה.
נתונים שהגיעו לכאן חדשות ופורסמו היום (שלישי) בתוכנית משחקי הכיס בכאן 11 מגלים כי משנת 2017 עד שנת 2021 ירד מדי שנה תקציב הטכנולוגיה של הארגון. כך ב-2017 עמד תקציב הטכנולוגיות על 142 מיליון שקלים, וב-2020 עמד על 116 מיליון שקלים בלבד.
מחדל התקציבים בשב"ס: במקום מערכת מתוחכמת, בכלא גלבוע העלו פינצ'ר לכמה שעות למגדל שמירה כדי שיעיר את הסוהר אם תהיה תנועה חשודה. @moyshis עם הנתונים על תקציב השב"ס שגדל – אך תקציב הטכנולוגיות, שאולי היו יכולות למנוע את בריחת האסירים, דווקא הצטמצם#משחקי_הכיסhttps://t.co/C57X9j2vZP pic.twitter.com/KHohzQlopY
— כאן חדשות (@kann_news) February 8, 2022
זאת בזמן שתקציב הארגון עלה בכל שנה, מ-3.6 מיליארד שקלים ב-2017 לארבעה מיליארד שקלים בשנת 2020. על פי עדויות רבות בוועדת הבדיקה לבריחה מכלא גלבוע, מחסור בטכנולוגיות היה גורם משמעותי שאפשר את הבריחה. למשל, חוסר במערכת מצלמות המזהות תנועה, שיכלו להתריע באופן מיידי כשהמצלמה קלטה את האסירים הנמלטים יוצאים מפתח המנהרה. בנוסף מערכת "ניר", שמזהה את נביחות כלבי הארגון ומתריעה על כך במוקדי השליטה – מערכת שלא הותקנה בכלא גלבוע מחוסר תקציב.
בעדות של תומר לוטן, מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, בפני הוועדה כינה לוטן את המצב שהיה בארגון "ימי הביניים". לוטן אמר כי השינוי שמוביל כעת המשרד הוא לא רק בהיקף תקציב הטכנולוגיות, אלא אף שיעור גבוה של תקציבי פיתוח בתוך התקציב הטכנולוגי, כלומר לא רק תחזוק מערכות אלא פיתוח של מערכות טכנולוגיות חדשות.
עם גיבוש תקציב הארגון לשנת 2021, מייד אחרי הקמת הממשלה ואישור התקציב, החליטו במשרד לביטחון הפנים להקפיץ משמעותית את תקציב הטכנולוגיות וזה עומד השנה על 206 מיליון שקלים. מחר יעיד בוועדת הבדיקה לבריחה השר לביטחון הפנים עמר בר לב.
השר לביטחון הפנים לשעבר, חבר הכנסת אמיר אוחנה, העיד ביום חמישי האחרון בפני ועדת הבדיקה הממלכתית לבריחת האסירים מכלא גלבוע. אוחנה תקף בעדותו ואמר כי "יש בעיה של אמירת אמת בשב"ס", אוחנה התייחס גם לפרשת הסרסור בסוהרות - "כל הפרשה - יש בה אי אמירת אמת". לטענתו, מדובר בתרבות ארגונית שנכונה גם עבור המשטרה.
ברביעי העיד השר לביטחון הפנים לשעבר גלעד ארדן בפני ועדת הבדיקה. חברי הוועדה שאלו את ארדן מדוע לא מונו מפכ"ל ונציב שב"ס במשך שנתיים והוא השיב: "הבעיה של שב"ס באותן שנתיים לא הייתה הנציב, כי לממלא המקום יש אותן סמכויות. הבעיה היא שלא היה תקציב מדינה ולא היה אפשר לבצע תכנון".
לדברי השר לשעבר, "בסוף 2019 כבר ניתן אישור מהיועץ המשפטי לממשלה למנות מפכ"ל ונציב לשירות בתי הסוהר, אך כבר דובר על לשלוח אותי לתפקיד שגריר וחששתי להביא מועמד שלא יאושר בממשלה. אני מסכים שהמצב לא בריא, אבל לא בהכרח יש למצב הזה קשר סיבתי לאירוע הבריחה". יו"ר הוועדה, פרופסור מנחם פינקלשטיין, הדגיש: "אנחנו לא בית משפט, לא חייבים קשר סיבתי".
