אחרי הרבה לחץ – של ראשי הרשויות, של שרים בממשלה, של ההורים - ראש הממשלה נפתלי בנט, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון ושר הבריאות ניצן הורוביץ' סיכמו: הבידודים במערכת החינוך יבוטלו. במקום בידוד, התלמידים והמורים יבצעו בדיקות ביתיות פעמיים בשבוע.
עד שהתקבלה ההחלטה אלפי תלמידים נאלצו (ועדיין ייאלצו לעשות זאת עד שההחלטה תיכנס לתוקפה ביום חמישי) להישאר בבתיהם. זאת אחרי שנת הלימודים שעברה, שגם כך הייתה מורכבת. אז בין קרבות האינטרסים השונים במערכת הפוליטית, קרן נויבך שוחחה עם תלמידות בתוכנית סדר יום בכאן רשת ב, כדי לשמוע מהן איך הייתה חווית הלמידה מהצד שלהן בתקופה האחרונה, איך מסתדרים עם הלמידה המקוונת, ואיך זה משפיע עליהן חברתית?
האזינו לריאיון בכאן רשת ב
גולן ענבר, תלמידה בכיתה ו' מבית הספר "גורדון" בחולון, מספרת כי היא נמצאת כבר חודש שלם בבית, לומדת מהזום. "יש מלא בידודים. מלא. כל שבוע כמעט חולה חדש. ההחלטה היא שאם מגיעים פחות מ-10 תלמידים לכיתה, כולם ילמדו בזום", מספרת גולן. "אפילו המורה עובדת כפול – חצי כיתה בפרונטלי וחצי כיתה בזום, זה נורא קשה. אם מישהו מפריע בזום אז צריך להשתיק ולהסביר שוב".
"הכי חסר הקטע הזה של לראות את הכיתה", מסבירה גולן על הפגיעה בחוויית הלמידה בגלל הזום. "חסר לשבת מול שולחן ולראות את המורה כותבת על הלוח. זה מרגיש כאילו אתה לא לבד. כשאתה בזום אתה מרגיש לבד ואין אף אחד, היחס האישי של המורה מאוד חסר לנו".
שלי אגם מתארת את אותה פגיעה בלמידה, אבל מנקודת מבט אחרת. היא תלמידת כיתה י"א מאשדוד, שמנסה לעבור את שנת הבגרויות שלה דרך הזום: "הייתי בבית-הספר לפני שבוע וחצי או שבועיים, יש לי בכיתה קרוב ל-10 מאומתים. אני גרה בבית עם סבא וסבתא שלי ואני לא יכולה לסכן אותם על אף שאנחנו מחוסנים, אבל ראינו שגם מאומתים יכולים להידבק".
וכשמומחי הבריאות, שמופיעים חדשות לבקרים בכלי התקשורת, מזהירים כל הזמן מפני התפשטות הנגיף, הלמידה הופכת לעוד יותר מורכבת. "אני משתדלת לפעול לפי ההמלצות אבל זה מאוד קשה", אומרת שלי. "אני בכיתה י"א, ובשנה הזו להחסיר שיעורים בבית-הספר זה על גבול האסור כי זו שנה של שיא הבגרויות.
"המצב החברתי עלול להתערער דרך הלמידה המקוונת. אני משתדלת לשמור על קשרים חברתיים כמה שאני יכולה, אבל אני חייבת להגיד שהמפגשים בבית הספר החזיקו קשרים באופן הרבה יותר יציב. אני אישית מעדיפה ללמוד מהבית בגלל סבא וסבתא שלי ע לאף שהזום הוא מאוד הרסני להרבה ילדים".
התלמידים נמצאים כבר שנתיים שלמות בלמידה יחד עם מגפת הקורונה, מנותקים בחלק גדול מהזמן מחבריהם לכיתה ומגיעים לבית הספר לסירוגין. לעיתים ההשפעה הנפשית ניכרת.
"יש לי חברים שרק שומעים את המילה זום או בידוד ונכנסים לחרדה", אומרת שלי. "הלמידה בזום הראתה לנו שאין למשרד החינוך כלים ללמידה עצמאית בכלל. בשביל להקל עלינו, במקום מערכת של 9-8 שעות בזום, היו עושים לנו שעה אחת של למידה ושעה אחת של מטלה, כדי שאנחנו נלמד ונתרגל בעצמנו. ברגע שאנחנו בסביבת בית ולא בסביבת למידה זה לא פשוט לתלמידים. לרוב אין את המשמעת העצמית של לשים את הטלפון בצד ובאמת לתרגל את אותן המטלות, וזה מה שגורם להרבה תלמידים להיעלם ולהידרדר בתקופות של זום וסגרים".
את אותן התחושות חווה גם גולן בכיתה ו': "זה מתיש את כולם. קשה לי לראות את התלמידים האחרים שמתקשים. אתה צריך לנסות לשים את כל הגירויים בצד וזה קשה, כי אנחנו עדיין ילדים קטנים ורק בכיתה ו'. הרבה פעמים אתה מגיע למבחן ואתה מבין שלא נכנסת לשום שיעור בכלל".
האזינו לריאיון עם מנהלת האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך בכאן רשת ב
לפי נתונים שפרסם משרד החינוך השבוע, קיימת עלייה מדאיגה במצבם הרגשי של תלמידי ישראל. מסיכום הנתונים של שירות הפסיכולוגי הייעוצי במשרד החינוך עולה כי חלה עלייה של 43% בטיפולים של תלמידים שמצויים בסיכון לאובדנות. על פי המחקר שבוצע על ידי פרופסור מירי שרף מאוניברסיטת חיפה, קרוב ל-60% מקרב תלמידי היסודי סובלים מדכדוך קל ועד דיכאון קליני חמור, בקרב תלמידי בחטיבת הביניים 67% סובלים מדכדוך קל ועד דיכאון קליני חמור.
הילה קלעי נובוטני, פסיכולוגית קלינית מומחית ונציגת הפורום למען הפסיכולוגיה הציבורית, אמרה בתגובה לנתונים בריאיון ל"סדר יום": "אפשר לשים לב כי ההשוואה היא בין שנת 2020 לשנת 2021. זאת אומרת שאנחנו מדברים על שנתיים שמלכתחילה היו מאוד קשות. יש דאגה למצב הבריאותי מצד אחד, אבל מצד שני מקבלים מסרים שהכול מתנהל כרגיל בכיתה, אבל כשמגיעים לכיתה רואים שיש רק 5 תלמידים. אז קיים בלבול מאוד גדול שמעלה את רמת החרדה.
"אנחנו הפסיכולוגים בשירות הציבורי וגם בשירות הפרטי פוגשים את המצב והעוצמה של התגובות, ילדים ומתבגרים מרגישים שהם צריכים לצעוק הרבה יותר חזק כי לא שומעים אותם ולא רואים אותם. אנחנו פוגשים ילדים צעירים שהיו און-אנד-אוף במסגרות חינוכיות בשנתיים האחרונות, יש משהו שהמסגרת מייצרת ונותנת לנו תחושה של ביטחון".