רגע לפני הפעם הראשונה שלו ברדיו, אשכול נבו הגיע היום (רביעי) לשעה של שאלות ותשובות עם הגולשים והמאזינים בדף הפייסבוק של כאן רשת ב. הנה כמה מה התוכנית החדשה "שניים" עם אשכול נבו תעלה בשבת הקרובה בשעה 11:00 בכאן רשת ב.
כמה מעצמך את רואה בדמויות שלך?
לכל דמות אני חייב לתת משהו מעצמי. אחרת יהיה בינינו מרחק שלא ייטיב עם הסיפור. משום מה, אני נוטה לתת דווקא לדמויות נשיות את הזיכרונות היותר אישיים שלי.
יש נושא שלא הצלחת לכתוב עליו?
ניסיתי לכתוב בלוג של נערה בת 16 בת זמננו - וכשלתי. למרות שיש לי בבית שתי בנות באזורי הגיל הזה ואני אמור להכיר את הדור הזה.
האם יש לך טקסים לפני שאתה כותב?
מתנתק מהכול. טלפון מוטמן במגירה. אין וואטסאפ-ווב. רצוי שגם הווי-פיי יהיה כבוי. מכין קפה שחור. ממלא קערה בזיתים. שומע שיר של כנסיית השכל או של ברוס ספרינגסטין. ומתחיל לכתוב.
אתה עוסק הרבה בלימוד והוראת כתיבה. עד כמה אפשר ללמד כתיבה מעבר לכשרון הטבעי?
וואו, רק על זה אני יכול לכתוב טרילוגיה. בקצרה: אני עצמי התחלתי לכתוב בסדנה של הסופרת יעל הדיה ואני מאמין בכוח של קבוצה ומנחה לתת לכותבים בתחילת דרכם לגיטימציה והקשר. הבדידות של הכתיבה קשה תמיד. אבל בתחילת הדרך היא בלתי נסבלת כמעט. ובזה סדנה ומשוב אותנטי ומיטיב יכולים לעזור.
איך היית מגדיר את מקומה של היהדות בספריך?
יש לי הרצאה תחת הכותרת "איך ומתי גיליתי שאני סופר יהודי" ואולי משמה אפשר להבין שהיה פה תהליך. התחלתי מדחייה של היהדות, בשלב מאוחר התאהבתי התאהבות חילונית באוצרותיה, והיום אני מאד מודע לזה שבסוף כל משפט שאני כותב יושב יהודי עם קפוטה.
למה לדעתך קשה להתעסק בסכסוך בספרות הישראלית?
קשה, אבל מושך. מאתגר, אבל בלתי נמנע. כשכתבתי על הקונפליקט ניסיתי להיות נאמן קודם כל לדמויות שלי - ולא לאג'נדה פוליטית. וזה אולי המקום שיש בכל זאת לספרות בתוך השיח הלא קשוב בדרך כלל. לאפשר הזדהות עם מי שחשבנו שלא נוכל להזדהות אתו. לעורר אמפתיה כלפי מי שאנחנו רגילים לחשוב עליו כעל מתנגד.
איזו אישיות שאינה בין החיים היית רוצה לראיין ומה היית שואל אותה?
נו, הרצל, אז מה אתה אומר על מה שיצא בסוף מהחזון שלך?
מה זה אושר בעיניך?
אהבה, על כל סוגיה. בין גבר לאישה. בין הורה לילד. בין חברים.