עשרות אנשים ומשפחות ברחו בשנה האחרונה מלקייה מחשש שייקלעו לתוך מה שהפכה להיות זירת מלחמה - של נקמות דם. בלילות האחרונים נשמעים שם קולות ירי במשך שעות, וכך היה ביום חמישי, רק שהפעם כדורים חדרו גם לתוך בית. "בנס לא היה שם אף אחד", סיפר הפרופסור הבדואי הראשון למדעי המחשב, ג'יהאד אל סאנע, שהקליעים חדרו לביתו.
אל סאנע תיאר לכאן חדשות את הפגיעה בביתו, שהייתה יכולה לפגוע קשות בו ובמשפחתו אם היו נוכחים במקום בזמן הירי. "חזרנו מאוחר הביתה, רק בבוקר גילינו שהקליעים חדרו לחדר השינה שלנו, נכנסו למסדרון בין החדרים", סיפר. אל סאנע מתח גם ביקורת על פעולות המשטרה ואמר: "אם זה לא מקובל בבאר שבע, למה זה מקובל ביישובים הבדואים? אנחנו דורשים שיתייחסו אלינו באותה הצורה". גם את המדינה ביקר והוסיף: "מדינת ישראל מסוגלת להגיע לאיראן או למחבלים ברשות הפלסטינית, אבל לא מסוגלת לתפוס כמה צעירים בדואים שיורים".
"פעם היו חוקים בנקמת דם, לא היו יורים על נשים או ילדים"
קאוסר אל סאנע, עובדת סוציאלית, ובעלה הרופא נמלטו עם ילדיהם מלקייה מפחד מנקמת דם - וזאת לא הפעם הראשונה. הם כבר עזבו בית בעבר בגלל האלימות הקשה. קאוסר מסבירה שהמצב לא תמיד היה כזה, וגם כשהיו סכסוכים ונקמות דם, זה לא הגיע לכדי מצב שפוגע באחרים: "פעם היו חוקים בנקמת דם, לא היו יורים על נשים או ילדים, היו מקשיבים לזקנים. היום בכלל אין חוקים, זה מערב פרוע".
ממשטרת ישראל נמסר: "המשטרה מנהלת מאבק נחוש ובלתי מתפשר בפשיעה החמורה באזור, ובפרט במחוללי הפשיעה, הבריונות והאלימות, באמצעות מגוון יחידות, כוחות ואמצעים משטרתיים. כל דיווח או תלונה המתקבלים במשטרה ומעלים חשד לביצוע עבירה פלילית, נבדקים ומטופלים ביסודיות ובמקצועיות במטרה להגיע לחקר האמת. מעבר לכך, המשטרה פועלת כל העת באופן יזום והתקפי נגד תופעות פשיעה שונות המטרידות ופוגעות בתושבי האזור, במישור הגלוי והסמוי, במטרה לאתר ולהעמיד לדין את מחוללי הפשיעה באשר הם. נמשיך להיאבק נגד עבירות הנשק בכל רחבי הארץ, בכדי לשמור על שלום הציבור וביטחונו".
