"ליד הצדק": למה כ"כ הרבה תיקים מסתיימים בהסדר טיעון?

זוכרים את הסדר הטיעון של בר רפאלי ואמה ציפי, שהודו בשורת עבירות מס? או אולי את הסדר הטיעון ב-2016 בין ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט לבין הפרקליטות? יש עוד כמה דוגמאות טובות שאפשר לתת, וזה די קל - כיום בערך 80 אחוז מההרשעות הפליליות בישראל מושגות באמצעות הסדרי טיעון. הטרי והמוכר מביניהם הוא זה שנחתם עם השר לשעבר אריה דרעי. 

צפו בכתבה מתוך חדשות הערב

לדברי פרקליט מחוז ירושלים, עו"ד דני ויטמן, מדינת ישראל איננה מדינה של הסדרי טיעון, בניגוד לטענה. "התביעה מגישה כתבי אישום כשהבסיס הראייתי מוצדק. לכן נאשמים רבים מבקשים להגיע להסדרי טיעון, ובצדק", כך אמר. לשופטת בדימוס ברכה אופיר תום יש השגות קצת אחרות. "יש לפעמים שהסדר טיעון באמת ממצה את הצדק שאליו שואף בית המשפט - לפעמים קצת על יד הצדק", אמרה לכאן חדשות.

עו"ד ציון אמיר, מומחה למשפט פלילי אמר כי ההסדר משתלם לכל הצדדים, "זה הפך להיות מין טוטו כזה, תקלה גדולה אחת". לתפיסתו, "כל נאשם שטוען לחפות צריך לנהל מאבק עד הסוף. לא כולם יכולים לעמוד בזה. מאבק משפטי הוא ארוך, מלאה ומייגע ולצערי הרב המנגנון הזה הפך להיות עיקרה של השיטה המשפטית - לא ממש לבירור האמת, אלא לסיום משפטים".

הארכיון אכן שופע בדוגמאות להסדרי טיעון, ודבר אחד בטוח - ישראל ממש לא לבד. דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, פרופ' אורן גזל-אייל, מסביר כי בכל העולם יש יותר ויותר שימוש הסדר טיעון כי ההליך הפך מסובך ויקר יותר. "יש יותר ויכוחים על חומר חקירה, טענות מקדמיות... הרבה דברים שהיו לוקחים פחות זמן היום יותר והמערכת מחפשת מעקפים", הוסיף.

לפי הדו"ח השנתי של הפרקליטות לסיכום 2020, במרבית המקרים הנאשם הוא שיזם את הסדר הטיעון. כ-83% מההרשעות – מקורן בהסדר טיעון, שכלל הודעה באשמה וכ-85% מהסדרי הטיעון הוגו עוד לפני שהחל שלב ההוכחות במשפט.

אז למה זה כל כך נפוץ? "מדיניות התביעה של הפרקליטות בכל הקשור להגעה להסדרי טיעון, מבוססת על ארבעה עקרונות", הסביר פרקליט מחוז ירושלים, עו"ד ויטמן. "הראשון, עצם העובדה שמעריכים שנאשם לוקח אחריות על המעשים שביצע. העיקרון השני הוא שאנחנו מבקשים לחסוך מעדים בתיקים מורכבים את החוויה הקשה של החקירה, במיוחד נפגעי עבירות מין. הנימוק השלישי הוא חיסכון במשאבים של בית המשפט והנימוק הרביעי - מיידיות הענישה".

ואם מדברים על מחיר, השופטת בדימוס ברכה אופיר תום, ששפטה בתיקים רבים ומוכרים, אומרת שאמנם לעתים אין מנוס אלא להגיע להסדר - השאלה באיזה מחיר: "אני חושבת שהרבה הסדרים הם מקלים מדי, לא חמורים מספיק ולא עונים על הציפייה לצדק ולאיזון בין המעשה לבין העונש שמגיע".

נדמה שכולם מסכימים שבדומה לאמירה המפורסמת על דמוקרטיה, השיטה שכוללת הסדרי טיעון אולי "לא משהו", אבל החלופות? בדרך כלל גרועות אפילו יותר.