ההסכם להעברת נפט מהאמירויות: המדינה הודיעה היום (חמישי) לבג"ץ שלא תתערב בהסכם קצא"א (קו צינור אילת אשקלון) ותשאיר את הנושא למשרדי הממשלה הרלוונטיים. בתגובה שמסרה המדינה לעתירה שהגישו נגד ההסכם שלושה ארגוני סביבה לפני כחצי שנה, נכתב: "מצאנו שהסוגיה מטופלת על ידי המשרדים, תוך הסתייעות בגורמי מקצועי, ועל כן איננו רואים מקום או צורך במעורבות נוספת מעבר לכך".
המדינה אומרת שלא תתערב, מה זה בעצם אומר? האזינו לעוד יום
בסוף שנת 2020, ברקע החתימה על הסכמי אברהם, נחתם הסכם בין ישראל לחברת "רד-מד" מאיחוד האמירויות להעברת מאות מכליות נפט מדי שנה מהמפרץ הפרסי למפרץ אילת, ומשם – דרך צינור נפט שסופו באשקלון – לשווקים באירופה.
ההחלטה של המדינה שלא להתערב בעתירה למעשה משאירה את המאבק בין המשרד להגנת הסביבה, שדורש מדיניות של "תוספת אפס סיכון במפרץ", ובין משרד האוצר, שכן ההסכם צפוי להניב רווחים גדולים לקופת המדינה, מאחר שקצא"א היא חברה ממשלתית. ממכתבים שהוחלפו בין קצא"א והמשרד להגנת הסביבה עולה שהחברה מתכוונת לעתור נגד המשרד בנושא. גורמים במשרד אומרים שהם נערכים לעתירה.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הגיבה להחלטת המדינה ומסרה: "למרות הלחצים וההתנגדויות, נלחמנו – והצלחנו. בלמנו כניסה של עשרות מכליות נפט למפרץ אילת והובלנו להישג סביבתי משמעותי. המשרד הנהיג מדיניות 'תוספת אפס סיכון' במפרץ, והיא קיבלה היום גיבוי משמעותי. נמשיך לעמוד על כך שקצא"א לא תוכל להציב עובדות בשטח, שמוסיפות סיכון למפרץ ולשונית האלמוגים הייחודית שבו. מדינת ישראל ומפרץ אילת לא יהפכו לגשר לנפט מזהם בעידן של משבר אקלים".
המשרד להגנת הסביבה מוסמך לאשר היתר רעלים ולדרוש תסקיר סביבתי כתנאי לעבודת החברה. היום לקצא"א יש היתר להעביר עד שני מיליון טונות נפט בשנה. לפי ההסכם עם האמירויות, ההיקף הזה אמור לגדול בחמש השנים הראשונות לסגר גודל של כעשרה מיליון טונות. הפרה של ההיתר מעבר למה שמאשר המשרד להגנת הסביבה תיחשב עבירה על החוק, וצפויה לגרום להפסקת העבודות במסגרת ההסכם.
הארגונים העותרים – החברה להגנת הטבע, צלול, ואדם טבע ודין – ביקשו מבג"ץ שהדיון בהסכם, שנקבע ל-23 בדצמבר, ישודר בשידור חי. טרם התקבלה תשובה מבית המשפט בנושא.
בתחילת השבוע פורסם דוח מומחים של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, שמיפה וניתח את הסיכונים הנובעים מהסכם קצא"א. הדוח, שבהכנתו השתתפו 46 מומחים וחוקרות, קבע שיש לבטל את ההסכם וששינוע מיכליות נפט לחופי אילת ואשקלון מעמידים בסכנה את משק המים של מדינת ישראל, את המערכות האקולוגיות באזור ואת בריאות אזרחיה.
תחקיר "זמן אמת": האינטרסים הכלכליים ומערך הקשרים מאחורי עסקת הנפט בין ישראל לאמירויות
בשבוע שעבר קיימה ועדת הפנים ואיכות הסביבה דיון על השפעות ההסכם. מנכ"לית החברה להגנת הטבע, איריס האן, טענה בדיון: "הבעיה העיקרית עם ההסכם היא שהוא נחתם, מתנהל ומתקדם תחת מעטה של חיסיון. הכול סודי, אף אחד לא יכול לספר לציבור במה מדובר. העולם מתמודד עם שני משברים מרכזיים ומהותיים – משבר האקלים ומשבר המערכות האקולוגיות. הגענו למצב, בו אי אפשר להמשיך יותר עם עסקים כרגיל, צריך לשנות כיוון, לשנות גישה. יש לבטל את ההסכם". חבר הכנסת יוראי להב הרצנו אמר בתום הדיון: "אחרי שני דיונים ושמיעת עמדות רבות, החשש שלי רק הלך וגדל. אסון סביבתי ואקולוגי הוא לא שאלה של האם, אלא של מתי. אני מברך את הממשלה שבוחנת מחדש את ההסכם. היה מצופה, שהסכם כל כך משמעותי, יעבור במלואו, לעיונם של שרי הממשלה כולם, מה שלא קרה. חלקים קטנים ממנו, הועברו לשרים בודדים בלבד. אין מקום להסכם שמאיים באופן חריף על משאבי הטבע שלנו, על החופים שלנו, על הסביבה שלנו, על הביטחון הלאומי של ישראל". בתחילת חודש נובמבר הוגש נגד חברת קצא"א וראשיה כתב אישום בגין זיהום שמורת נחל עברונה בדצמבר 2014. בכתב האישום נקבע כי יש להם "אחריות למחדלים ולכשלים שגרמו לפגיעה אקולוגית, מהגדולות שאירעו במדינה". עוד תואר כי "במסגרת עבודות הסטת הצינור, אירע כשל הנדסי בגינו התפרק הצינור ופרצו ממנו 5,000 מטרים מעוקבים דלק גולמי, שזרמו על פני הקרקע, וזיהמו שטחים נרחבים בשמורה". הנפט הגולמי דלף מקו צינור החברה לעבר שמורת ערבת עברונה, שנמצאת כעשרה קילומטרים מצפון לאילת ומשתרעת על כ-40 קילומטרים רבועים בערבה הדרומית. תחקיר הזמן הירוק שפורסם בכאן חדשות בתחילת השנה חשף אירועים סביבתיים נוספים שבו הייתה מעורבת קצא"א. במרכז התחקיר עמדו תושבים באשקלון שסבלו מריחות חריפים של דלק, כשכל הסימנים הובילו לדליפת חומר דליק של קצא"א. בתחקיר עלו גם הניסיונות של החברה להסתיר את הדליפה של החומר הדליק. הקולות מאירוע הדליפה והמסמך שהוסתר: צפו בתחקיר "הזמן הירוק" של יפעת גליק
הזיהום בעברונה ב-2014 (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
