שרשרת המקרים הטרגיים במוסד הפסיכיאטרי: פסיכיאטר בכיר שעבד בעבר בתור מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים "מעלה כרמל", התריע לפני כשנתיים מפני העדר פיקוח על הנעשה במקום - אולם פנייתו לא טופלה. "גם אחרי התלונה שלי, הכל נשאר אותו הדבר", סיפר הבוקר (רביעי) פרופ' אנטולי קריינין לקרן נויבך בתוכנית "סדר יום" בכאן רשת ב.
האזינו לריאיון המלא עם הפסיכיאטר שעבד ב"מעלה הכרמל" בכאן רשת ב
במכתב שהעביר פרופ' קריינין בשנת 2019 למשרד הבריאות, כתב כי ההתמחות בבית החולים מתנהלת באופן שיטתי במשך שנים רבות, ובחלק מהמחלקות יותר מעשור - ללא כל בקרה ופיקוח של המועצה המדעית בהסתדרות הרפואית ושל משרד הבריאות, וכל זאת בניגוד גמור לחוק ולהוראות משרד הבריאות עצמו.
לאחר רצח יעל ליטל מלניק, נראה שהמרכז לבריאות הנפש מעלה כרמל דאג בעיקר ליחסי הציבור שלו - שם קיבלו תקציב חריג לייעוץ תקשורתי. @CBeyar עם הפרטים ב-#חדשותהערב pic.twitter.com/i3hWFPRCPx
— כאן חדשות (@kann_news) December 7, 2021
עוד התריע הפסיכיאטר כי כתוצאה מההתנהלות הרשלנית, איכות הטיפול בבית החולים "גרועה ביותר" ותיאר כי במקרים מסויימים אף מטפלים במאושפזים בנזעי חשמל - ללא הרדמה. במכתב הזהיר הרופא כי מדובר במצב מסוכן מאוד למטופלים ולטיפול הרפואי בבית החולים, וכי בנוסף ההתמחות של חלק מהרופאים אינה יעילה והם יוצאים ממנה כרופאים מומחים עם ידע וניסיון חלקיים בלבד.
מאחורי דלתיים סגורות | עוד יום
פרופ' קריינין טען כי המצב הכאוטי של ההתמחות בבית החולים ושל רמת הרפואה והבקרה על הטיפול הרפואי תרמו, בין השאר, להתרחשות המקרים הקשים בבית החולים שנחשפו בשבועות האחרונים במחלקת הנוער.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי המועצה המדעית וההסתדרות הרפואית אחראים על ההתמחויות וכי הייתה ועדה של 11 רופאים בכירים שבדקה את טענות הפסיכיאטר כלפי המוסד "מעלה הכרמל" במרץ 2020. הם הוסיפו כי לאחר בדיקה, הוחלט על שינויים בהתמחויות בבית החולים והקמת ועדה מלווה של המועצה המדעית שמבקרת באופן רציף את הליך ההתמחויות.
לדברי המשרד, הוועדה מצאה כי אכן חל שיפור משמעותי במקום וכי המצב השתפר משמעותית. עוד נמסר כי "יש הסבורים שהטענות של הפרופ' קשורות ביריבות אישית", כלשונם.
שרשרת של אירועים טרגיים: ההיסטוריה המפוקפקת של המרכז לבריאות הנפש
"מעלה הכרמל" שבטירת הכרמל עלה לכותרות בשבועות האחרונים בעקבות רצח ליטל יעל מלניק, בת ה-17 שטופלה במוסד ויצרה קשר אדוארד קצ'ורה עם עובד בו, מבוגר ממנה בשלושה עשורים, הנאשם ברציחתה. חודשיים אחרי הפרשה שזעזעה את המדינה, התווסף אירוע טרגי נוסף - נערה שטופלה בבית החולים הפסיכיאטרי שמה קץ לחייה.
לפני שנתיים וחצי שמה קץ לחייה נטלי אדרי, צעירה בשנות ה-20 לחייה שאושפזה כמה פעמים במוסד הפסיכיאטרי. אימה טענה שסמוך למותה סיפרה לה בתה על מעשים חמורים לכאורה שבוצעו בה. אף שלא נפתחה חקירת משטרה, האם אמרה שהיא בטוחה שמשהו קרה לה שם.
ב-2018 דווח בתוכנית "סדר יום" על מטופלת שאושפזה בכפייה בבית החולים, סבלה מקשירות רבות והוכנסה לבידוד 14 פעמים בתוך שבועיים. באחת הפעמים נשארה בבידוד 14 שעות רצופות. על פי הנתונים שהגיעו למערכת, המטופלת לא הייתה מסוכנת לעצמה או לאחרים בשום שלב. הסיבות בגינן הוכנסה לבידוד: רגזנות יתר, אי שקט, צעקות, זריקת טלפון ודפיקות על השולחן.
"יכול לקרות בכל מסגרות הטיפול": תוקם ועדה להגנה על חסרי ישע וקטינים
בד בבד, מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, מינה ועדה בנושא מוגנות חסרי ישע וקטינים במערכת הבריאות, שתעסוק בגיבוש תוכנית פעולה והמלצות למניעה והתמודדות עם התופעה. בראש הוועדה יעמוד פרופסור שאול דולברג והיא עתידה להגיש את המלצותיה בחודש יוני 2022.
בכתב המינוי נכתב: "במערכת הבריאות ישנם מטופלים רבים העשויים להיחשב חסרי ישע, בכללם קשישים, קטינים ומתמודדים עם הפרעות נפשיות, מטופלים העושים שימוש לרעה בחומרים פסיכואקטיבים, אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית וכן קבוצות נוספות. פגיעה בחסרי ישע עלולה לקרות בכל מסגרות הטיפול, בין אשפוזיות ובין מרפאתיות. הסיכון לפגיעה יכול להיות על ידי איש צוות, אך גם על ידי מבקרים או מטופלים אחרים. השמירה על מוגנות חסרי הישע מחייבת עבודה משותפת של כלל גורמי הממשלה העוסקים בנושא".
