צעקות בעברית כבר מזמן לא נשמעו ביריחו. בשבועות האחרונים משהו, אולי, מתחיל להשתנות והקולות מן העבר עושים בהדרגה "קאמבק". "הישראלים מתחילים לחזור לאט לאט. אשכנזים, מרוקאים, כולם באים לפה", אומר וליד אל-מסרי, שעובד במסעדת תל יריחו.
אט אט הישראלים מטפטפים ליריחו, עדיין במשורה. נדגיש - אין לכך אישור גורף וביקור כזה מצריך אישור ותיאום עם הצבא. אבל יריחו התגעגעה ורוצה שמתישהו בעתיד הזרם ילך ויגבר.
הכתבה המלאה של גל ברגר, מתוך חדשות הערב בכאן 11
"כל הסחורה כאן של ים המלח, הכל מוצרים ישראליים", אומר אבו ראיד, בעל מרכז מבקרים ביריחו. אבל לא רק חנות המזכרות, גם המסעדה במתחם המבקרים של אבו ראיד עדיין ריקה רוב הזמן, גם מהתיירים הזרים שנהגו לפקוד את המקום עד לקורונה. "היית רואה כאן בערך.. לפעמים 30, 40, 50 אוטובוסים ביום - עד שיום אחד אף אחד לא בא. זה עצוב מאוד", אומרת אום ראיד.
הרבה פנים יש ליריחו המדברית, אולי השקטה שבערי הגדה. מצד אחד, זוהי עיר הבה"דים הפלסטינית, כאן מתאמנים מנגנוני הביטחון של אבו-מאזן ומכשירים את הדור הבא של הקצינים. מצד שני, היא ידועה כעיר נופש, משופעת צימרים, ריזורטים ווילות להשכרה, עם שלל אטרקציות כמו פארקי מים ושעשועים ולא מעט ערבים ישראלים מבלים כאן בסופי השבוע.
הרבה ישראלים זוכרים את יריחו בגלל "מלון אואזיס", או יותר נכון בזכות הקזינו של המלון הזה, שעומד שומם כבר יותר מ-20 שנה. התושבים שם משוועים לשובם של הישראלים, גם אם אין קזינו.
ממש במקרה, פגשנו קבוצת מטיילים ישראלים שהתארגנה בוואטסאפ ובאה ליום כיף ביריחו. מתחילים ברכבל להר הקרנטל שבו, על פי האמונה הנוצרית, ניסה השטן לפתות את ישו ולהעביר אותו על אמונתו. זהו, אגב, הרכבל היחיד שקיים בגדה. "אני באה בגלל הארכיאולוגיה, זה מה שמעניין אותי", אומרת יונה מחיפה. "זה מקומות שאני לא יכולה להגיע אליהם חוץ מבטיול מאורגן. זה נראה לך מקום מסוכן?".
לאחרונה פתחו בעיר לקהל הרחב אוצר ארכיאולוגי שהיה צריך לסיים לשחזר ולקרות בכיפה כדי להגן עליו מפגעי מזג האוויר. מדובר בארמון הישאם שנהרס ברעידת אדמה בשנת 749. באתר התגלתה רצפת פסיפס ענקית ומרשימה למדי ששימשה בבית המרחץ ובאולם קבלת הפנים בארמון, שנקרא על שם השליט המוסלמי האומיי מהמאה השמינית שבנה אותו. עבודות השימור במקום נאמדות בכ-12 מיליון דולר.
אל מרכז העיר, על פי רוב, הישראלים נכנסים פחות. לאחרונה נחנכה שם כיכר חדשה על שמו של הפוליטיקאי הפלסטיני הכי מזוהה עם יריחו, סאיב עריקאת, שמת אשתקד מקורונה. "עברנו שנה מהגיהנום", אומר בעל דוכן בננות בעיר. "הכל היה סגור, המצב היה חמור. ערביי ישראל שהגיעו לכאן שיפרו את המצב של הגדה, במיוחד ביריחו שהכלכלה שלה מסתמכת על התיירים".
העיר לא סואנת במיוחד, הקורונה חבטה בה כמו בשאר העולם. "יריחו על סף קריסה כלכלית", אומר אבו אנס אל-קאדי, בעל תחנת מוניות בעיר. "לכן אנחנו מקווים שענף התיירות יתאושש ויחזור למצבו הקודם".
