מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח העוסק בנושאי כלכלה ותשתיות לאומיות. מהדוח עולה כי המדינה והרשויות המקומיות לא עמדו ביעדים בנושא הדיור, מתווה הגז והנגשת התחבורה הציבורית. עוד נכתב כי רשות המסים חייבת למאות אלפי אזרחים מדי שנה החזרי מס בגובה של כמיליארד שקלים.
לא רואים את הסוף של משבר הדיור
משנת 2013 ועד לסוף 2020 היו אמורות להיות משווקות בישראל קרקעות לבניית יותר מ-240 אלף יחידות דיור. דוח המבקר מצא שבפועל הרשויות הגיעו רק לשליש מהכמות המבוקשת עד סוף שנת 2020 – שווקו קרקעות לבניית כ-80 אלף יחידות דיור בלבד.
בקרוב הממשלה תגלה: מחירי הדיור הם הבעיה הכי גדולה שלה
משנת 2013 נחתמו הסכמי גג עם 32 רשויות, לשיווק קרקעות לבניית 475 אלף יחידות דיור בישראל. היעד שהוצב לכל רשות הוא שיווק של 2,000 יחידות דיור בשנה - ועל סמך זה ניתנה ההערכה שניתן יהיה להגיע לשיווק קרקעות לבניית כרבע מיליון יחידות דיור עד 2020. לפי המבקר, הרשויות מתקשות לעמוד בקצב בגלל קשיים וחסמים שעולים לאורך שלבי התכנון, הפיתוח והשיווק של הקרקעות.
עד סוף 2020 שווקו שטחי תעסוקה בהיקף של 1.3 מיליון מ"ר, מתוך כ-17.6 מיליון מ"ר שנכללו בהסכמי הגג – מדובר בכ-7% בלבד. לדברי המבקר, תוספת בנייה ניכרת של יחידות דיור, ללא תוספת מספקת של מקורות הכנסה נוספים, עלולה לפגוע ביכולת של הרשויות לספק בעתיד שירותים ברמה נאותה לתושבים.
מאז שהממשלה החליטה על קידום הסכמי הגג עם הרשויות המקומיות, עלה מדד מחירי הדיור בכ-34%, ומשנת 2008 עלה המדד בכ-108%. מבקר המדינה אומר שהממשלה לא תוכל לתת מענה לצורכי הדיור במדינה, בהתאם לתוכנית האסטרטגית לדיור, שקבעה יעד של בניית מיליון וחצי יחידות דיור עד לשנת 2040.
רשות המסים חייבת מיליוני שקלים לאזרחים
מאות אלפי משפחות בישראל משלמות מידי שנה מסים בסכום גבוה יותר ממה שנקבע להן, בהיקף של כמיליארד שקלים. בדוח המבקר הקודם צוין שגם כשהיה בידי רשות המסים מידע על פגיעה כספית באזרחים שלא מיצו את זכותם, היא לא פעלה ביוזמתה להחזרת הכספים ולא הודיעה לאזרחים שהם זכאים להחזר. על פי חישובי רשות המיסים, בין 2013 ל-2019 סכום של כ-3.6 מיליארד שקלים ביותר משני מיליון מקרים.
עוד צוין באותו הדוח שהסכום המצטבר של המס העודף ששילמו במשך השנים שכירים שעבדו בשני מקומות עבודה באותה השנה מוערך בכמה מאות מיליוני שקלים. בדוח הנוכחי צוין כי הליקוי הזה לא תוקן.
עוד צוין שהרשות לעתים לא מעבירה לאזרחים יתרות זכות שנצברו אצלה. אם בשל חוסר עדכון פרטי חשבון בנק, ואם בשל הצורך לפעול לאיתור הזכאים. ממצאי המעקב מעלים שהליקוי הזה תוקן בצורה מועטה. עוד צוין שנכון למארס 2021, כ-3800 זכאים למענק עבודה לשנים 2019-2013 טרם קיבלו את המענקים.
המבקר הבהיר שסך המקרים שבהם רשות המסים לא מיצתה את הזכויות המגיעות לאזרחים, או שגבתה מס בשיעור גבוה מהנדרש, עומד על כמה מיליארדי שקלים. המבקר ציין כי בדוח הקודם עלה שגם כאשר היה בידי הרשות מידע על פגיעה כספית באזרחים שלא מיצו את זכותם, היא לא פעלה ביוזמתה להחזרת סכומים אלו, ולא הודיעה לאזרחים כי על פי נתוניה הם זכאים להחזר. כמו כן, עלה כי הסכום המצטבר של המס ביתר ששילמו במשך השנים השכירים שעבדו בשני מקומות עבודה באותה שנת מס מוערך בכמה מאות מיליוני שקלים.
אין יעדים ואין מפקחים: כך הממשלה מטפלת בצפון
בחודש ינואר 2017 הממשלה החליטה על הפעלת תוכנית לפיתוח כלכלי של הצפון, בהיקף של 17.3 מיליארד שקלים. התוכנית הייתה אמורה לתת מענה לכמיליון וחצי אזרחים המתגוררים באזור בתחומים של כלכלה, חינוך, בריאות, תחבורה, תעסוקה ועוד. המבקר מצא כי לא בוצעה עבודת מטה לגיבוש התוכנית, לא נקבעו יעדים שניתן למדד וישאפשרו לבחון את התוכנית ולא מונה גורם אחראי שיבחן אם התוכנית יעילה.
"קרן העושר" ענייה: כמה אנחנו מרוויחים ממתווה הגז?
לפני כשש שנים הוקמה "קרן העושר", עם מטרה פשוטה: גביית מסים מטייקונים על השימוש במשאבי הטבע של כולנו – אסדות הגז "תמר" ו"לוויתן", מפעלי ים המלח, ים תטיס ואחרים. דוח המבקר חושף שבקרן הצטבר, נכון ליוני 2021, סכום כולל של 741 מיליון שקלים. זאת בעוד שהתחזית שנתן בנק ישראל -2013 חזתה שבקרן יהיו כ-1.7 מיליארד שקלים עוד לסוף שנת 2020.
הפער בין התחזית למציאות נובע, בין השאר, מההקלות שניתנו למיזמי הגז במסגרת המתווה ומירידת מחירי הגז. עוד נקבע כי העובדה שיש גורם אחד שמחזיק בשני מאגרי הגז הגדולים, עלולה לפגוע בסעיפי חוק התחרות.
המבקר מציין שעל אף שחלף יותר מעשור מאז התגלו מאגרי הגז, גופי המדינה לא הצליחו לגבש נוהל עבודה שיסדיר ויבטיח לאורך שנים את חלקה של המדינה מהפקת הגז, ובכך יגדיל את עושרה של הקופה הציבורית.
תחבורה ציבורית (כמעט) לכל הציבור
מסקר של "הג'וינט" משנת 2019 עולה כי שכ-60% מהאנשים בעלי מוגבלויות לא מרוצים מהפתרונות הקיימים להנגשת התחבורה הציבורית. המבקר קבע שמשרד התחבורה, שאמור היה לאכוף את הנגשת התחבורה הציבורית לבעלי מוגבלות ברכבת באוטובוסים ובמוניות, כמעט לא פעל כלל בעניין זה.
מהדוח עלה שבשנת 2019 היו כ-27 אלף תחנות אוטובוס בארץ. נכון לשנה זו, נותרו כ-13,500 תחנות עירוניות שטרם הונגשו לבעלי מוגבלויות, ו-3,500 תחנות לשירות בין-עירוני שאינן מונגשות. עוד צוין שברכבת ישראל קיימים הבדלים גובה בין הרציף ובין המדרגה המסייעת בכניסת הנוסעים לקרונות – מקשים על נוסעים המתניידים בכיסאות גלגלים או באמצעים אחרים.
פרק נוסף בדוח מתייחס להסכם ההפעלה עם חברת "אגד" - שביולי 2019 הפכה לחברה פרטית. המבקר ציין שמשרד התחבורה עדיין לא הוציא לתחרות קווים שמפעילה אגד. על פי הדוח, אגד אומנם התייעלה בשנים האחרונות, אך בתחילת 2019 עלויות כוח האדם ותפעול קווי השירות שלה עדיין היו גבוהות בהשוואה למפעילים תחרותיים, והיא ממשיכה להיות תלויה בקבלת סובסידיה מהמדינה.
המבקר התייחס גם לשימוש בכרטיס הרב-קו בתחבורה הציבורית. אחת מהבעיות העיקריות שהעלה המבקר היא שטרם הוסדרו הסמכויות שיאפשרו לבצע אכיפה כלפי נוסעים שלא תיקפו את הכרטיס, ובעצם לא שילמו על הנסיעה.
בנושא של תחזוקת כבישים בין-עירוניים המבקר מציין שמשרד התחבורה טרם הכין או יזם הכנת הנחיות ונהלים המסדירים את תחזוקת הגשרים.
למה כל כך יקר? הצרות של היבואנים
שלוש שנים חלפו מאז שנפתח לתחרות שוק בדיקת הסחורות שמיובאות מחו"ל. לפי דוח המבקר, חלקן של מעבדות בדיקה פרטיות בענף זניח מאוד, ומכון התקנים עדיין מבצע כמעט את כל הבדיקות. בדוח עולה שבהשוואה למדינות ה-OECD זמני הייבוא ועלותם בישראל היו גבוהים פי כמה. בדוח הוצגו כמה דוגמאות: עלות התאמת מסמכים ב-2020 עמדה על 307$, לעומת 98% במדינות ה-OECD. הזמן הדרוש להתאמת מסמכים בישראל הוא 64 שעות, לעומת שמונה וחצי שעות ב-OECD.
בעיית התרומות ביד ושם
דוח המבקר בנושא יד ושם עסק בשני נושאים מרכזיים - האופן שבו נשמרים חפצים ומסמכים היסטוריים וההתנהלות סביב נושא התרומות. בדוח צוין שביד ושם משתמשים בנורות פלורסנט שמייצרות קרינה ברמה שלא תואמת את תנאי השימור שנקבעו לחללים במוזיאונים. ביותר מ-80% מהמדידות שנעשו בשנים 2019-2016 בארכיונים המכילים פריטי נייר, נמצאה חריגה של עד 59% מהלחות הרצויות. עוד עלה כי בחללי האחסון אין מערכות להתראה מפני הצפות.
בנושא התרומות נכתב בדוח שבין 2019-2016 אחוז אחד מהתורמים ליד ושם תרמו כמעט 80% מסכום התרומות (111 מתוך 140 מיליון דולר). המבקר מציין כי קבלת תרומות במסכום גדול ממספר תורמים קטן מדגישה את התלות של יד ושם בגיוס תרומות - תלות שעלולה לסכן את פעילות יד ושם בזמן משבר. עוד צוין שבין השנים 2020-2019 סכום התרומות שהגיעו ליד ושם הצמצם ביותר מ-20 מיליון שקלים.
מ"יד ושם" נמסר בתגובה: "באשר לממצאים אודות קרינה חריגה מתאורה ותנאי טמפרטורה ולחות - בשנים האחרונות הותקנו מערכות מיזוג חדשות המותאמות לנדרש. יש לציין כי יצירות נייר רגישות לאור מאוחסנות בקופסאות ייעודיות במגירות, כך שאינן חשופות לאור כלל.
"לאור החשיבות שרואה יד ושם בשימור והנצחת פריטים מתקופת השואה, הוחלט לפני מספר שנים על הקמת משכן אוספים חדש, מבנה תת קרקעי שבנייתו נמצאת בימים אלו בעיצומה, בו ישוכנו אוספי יד ושם בתנאי האחסון המיטביים והמתקדמים בעולם וכן יוקמו במקום מעבדות שימור בסטנדרטים מוזיאליים בין-לאומיים. בניגוד לנאמר, בכל המקומות בהם מאוחסנים כעת זמנית האוספים (עד להעברתם למשכן האוספים החדש) ושיש בקרבתם צנרת מים, קיימת מערכת התראה על הצפות.
"כגוף הנשען ברובו על תרומות, פעל יד ושם באופן מבוקר ועם ראייה לטווח הרחוק גם בתחום זה על מנת להמנע מגירעונות, בין השאר על ידי תכנית גיוס רב שנתית המתעדכנת מידי שנה. במסגרת זו יד ושם בוחן את מבנה יחידת גיוס המשאבים שלו, את ערוצי הגיוס, את השותפויות, את שיטות ודרכי הגיוס, את מדיניות העבודה עם אגודות הידידים בישראל ובעולם ועוד.
"היות שרק כשליש מתקציב יד ושם הינו תקציב ממשלתי, באם הממשלה תגדיל את השתתפותה בתקציב יד ושם, ישמר האיזון התקציבי כפי שהיה עד כה".
הזיהום שמשפיע על משק המים בישראל
לפי ממצאי הדוח, בשנים 2019-2015 גדל נפח הזיהום באקוויפר החוף ל-6.6%, שהם 2.3 מיליארד מ"ק מתוך 35 מיליארד מ"ק. אקוויפר החוף הוא מקור חיוני לאספקת מים שפירים למשק המים בישראל. המקור לזיהום - פעילות עבר צבאית וביטחונית וכתוצאה מפעילותם של מתקני דלק, ובעיקרם חוות מכלי דלק.
צוין כי רשות המים, משרד האוצר ומשרד הביטחון, הגורמים האחראים לטיפול בזיהום, לא השלימו את ביצוע פעולות השיקום הנחוצות. במוקדי הזיהום העיקריים - תעש רמת השרון, תעש גבעון, תעש מגן ותעש ערבי נחל התגלה הזיהום לפני עשר שנים ויותר, ובתעש נוף ים, תעש טירת הכרמל, ומש"א תל-השומר נתגלה הזיהום לפני חמש שנים ויותר. ברוב האתרים לא נעשתה פעולת חקירה ראשונית ואין מקור מימון לביצועה.
הרווחיות של דואר ישראל יורדת - המשכורות דווקא עולות
הדוח העלה כי נרשמה ירידה ברווחיות של חברת דואר ישראל. נצפתה עלייה בגרעון ההון החוזר שלה, שיעור תזרים המזומנים נחתך בחצי ולמרות זאת, הוצאות השכר בחברה - במגמת עלייה. על פי המבקר, נכון לסוף 2019 הגרעון עמד על 229 מיליון שקלים - גידול של 44%, ביחס לסוף 2018. בסוף שנת 2020 הייתה הרעה נוספת בפרמטר של הגרעון בהון החוזר.
לדברי המבקר, המדינה טרם נערכה להביא להפרטת החברה במועד סיום הביקורת בדצמבר 2020. כשש שנים לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה בנושא - טרם החלה רשות החברות לבצע בחינה כלכלית להערכת שוויה של דואר ישראל.
מדואר ישראל נמסר בתגובה: ״חברת דואר ישראל מתמודדת בשנים האחרונות עם אתגרים פיננסיים, הנובעים בעיקרם מכללי רגולציה שלא שונו במשך שנים רבות, ומחובת השירות האוניברסלי, שירות שאינו כלכלי וגורם לחברה הפסד שנתי של כ- 180 מיליון שקלים.
"הפסד זה גדל כל שנה עקב ירידת פעילות המכתבים והסניפים, ללא התאמה רגולטורית או עדכון תעריפים. נציין עוד שגם מבקר המדינה קבע כי על משרדי התקשורת והאוצר לבצע התאמות לכללי הרגולציה אליהן מחויבת דואר ישראל, זאת על מנת לאפשר לה לפעול במציאות העסקית הנוכחית".
