בג"ץ קבע היום (רביעי) שבתעודת הלידה של תינוק שנולד להורה טרנסג'נדר שעבר את הליך ההיריון והלידה, יירשם "הורה" ו-"הורה" בשדות הרלוונטיים ולא "אם" ו-"אב". ההחלטה, שהתקבלה בהרכב של שלושה שופטים בראשות הנשיאה אסתר חיות, הגיעה ברקע עתירה שהגישו כמה הורים מהקהילה הטרנסית.
לפי העתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין חגי קלעי ודניאלה יעקובי, משרד הפנים דרש לרשום בתעודת הלידה הורה טרנסג'נדר - שהודיע שהוא מזדהה כגבר אך עבר את הליך ההיריון והלידה - כאם היילוד ולא כ"הורה".
את העתירה הגישו בני הזוג יונתן ודניאל מרטון מרום. יונתן הוא גבר טרנסג'נדר. השניים הביאו לעולם את בנם, בתהליך טבעי של היריון ולידה. לאחר הלידה נוכח יונתן לגלות כי מינו שונה, במרשם האוכלוסין, ללא הסכמתו, מ"זכר" ל"נקבה" וכי הוא נרשם כאימו של בנו. את דניאל, לעומת זאת, המדינה סירבה לרשום כלל, כהורה של ילדו ובכך מנעה מההורים ומילדם, זכויות סוציאליות שונות ושירותי בריאות. השניים עתרו לבג"ץ בדרישה להורות למדינה לרשום את שניהם כאבות של הילד. אל עתירתם צורפו, בהמשך שני עותרים נוספים, בני זוג, אחד מהם אף הוא גבר טרנסג'נדר שילד.
בית המשפט העליון קיבל את עמדת העותרים, וקבע כי אין קשר בין השאלה מה סעיף המין של אדם במרשם האוכלוסין, לבין תעודת הלידה שניתנת לקטין. כך, הנשיאה חיות פסקה כי אפילו אם האב הטרנסג'נדר רשום כ"נקבה" במרשם האוכלוסין, אין בכך כדי להצדיק את הפגיעה הנגרמת לו מרישומו בתעודת הלידה של הקטין כ"אם", בניגוד לזהותו המגדרית.
על פי פסק הדין: "יש ממש בטענת העותרים בדבר ההבדל הקיים בהקשר זה בין התכלית של מרשם האוכלוסין לזו של תעודת הלידה. בעוד מרשם האוכלוסין נועד לספק מידע על הפרט הרשום בו, תעודת הלידה נועדה לספק מידע על היילוד ולא על הזהות המגדרית של הוריו. על כן, התייחסות א-מגדרית להורה הטרנסג'נדר בתעודת הלידה של ילדו, אינה כרוכה בגריעה מאינטרס כלשהו".
במישור המעשי, משמעות פסק הדין היא שגברים טרנסג'נדרים שיולדים יוכלו להישאר רשומים במרשם האוכלוסין כזכר, אך לשם כך עליהם לפנות לוועדה להתאמה מגדרית, כדי שתאשר כי אכן אין באירוע הלידה כדי לשנות את סעיף המין של היולד. לצד זאת, בתעודת הלידה של הקטין ירשמו שני ההורים כ"הורה" ו"הורה".
מנכ״ל האגודה למען הלהט״ב רן שלהבי אמר בעקבות הפסיקה: ״יונתן ומרום עברו מסכת התעמרות מהמדינה שפגעה בזכותם הבסיסית להיות הורים ורק בגלל מי שהם. היום, נעשה צדק גדול בדרך לשיוויון והכרה בזכות של כל אחד להיות הורה ולממש את זכותו. כולנו תקווה שפסק הדין יתווה גם עידן חדש של סובלנות וקבלה כלפי אנשים על הקשת הטרנסית וכלפי כל אחד ואחת״.
עורכי הדין חגי קלעי ודניאלה יעקובי (צילום: דליה נווה ופליקס רטברג)
עורכי הדין חגי קלעי ודניאלה יעקובי, שייצגו את העותרים, מסרו: "מדובר בפסק דין המסיים הליך ארוך וכמעט קפקאי. בתחילה, משרד הפנים ביקש לשנות בכפיה את סעיף המין של גברים טרנסג'נדרים חזרה לנקבה, רק מהסיבה שהם ילדו. היום, בית המשפט העליון הכיר בכך שחלק מהזכות של אנשים טרנסג'נדרים לשוויון ולאוטונומיה, הוא זכותם לפניה בלשון מגדרית התואמת את מצבם, ולמצער – בלשון מגדרית ניטרלית. אנו תקווה שלצד המענה המעשי שבפסק הדין לסיטואציה של לידה, פסק הדין יהווה מצפן לכלל הגופים הציבוריים ונותני השירותים, ויביא להטמעת זכותם של טרנסג'נדרים לפניה בלשון מכבדת באופן נרחב ".
