משפחת הורגן מציינת יום זיכרון ראשון בלי האם אסתר, שנרצחה בידי מחבל פלסטיני לפני ארבעה חודשים ביער הסמוך לביתה בשומרון, בזמן ריצת הבוקר. אסתר הניחה אחריה בעל, שישה ילדים ושני נכדים. מה עבר עליהם בחודשים שלאחר הרצח?
צפו בכתבה
"אסתר הייתה במרכז העניינים עד שנלקחה מאיתנו. אני מוצא את עצמי יותר במרכז, יותר מנסה למלא קצת ממה שאני יכול מהתפקיד הזה. אבל ברור שיש דברים שאני לא יכול לעשות, אני לא אוכל להיות החברה הכי טובה של אודליה, אני לא אוכל לצאת לטיול בנות. אני יכול להיות אבא, אני יכול למלא קצת חוסרים, אבל אני לא יכול להיות אימא, אף אחד לא יכול להיות", כך בנימין הורגן, בעלה של אסתר, מספר על החלל שנותר.
קצת יותר ממאה ימים עברו מאז יצאה אסתר הורגן להליכה שגרתית ביער אגדות הילדים, הסמוך לביתה ביישוב טל מנשה. "היא מאוד אהבה את המקום הזה", סיפר בנימין. על יום הפיגוע עצמו אמר "זה היה יום רגיל לחלוטין, יצאתי לעבודה והייתי במשרד. ניסיתי לדבר איתה בצהריים והיא לא ענתה - לא עשיתי מזה עניין, קורה".
"אבל כשהגעתי הביתה וכבר הייתה חשכה, והיא עוד לא הגיעה - זה היה מוזר", המשיך בנימין. אסתר לא חזרה, ותושבי היישוב בעזרת כוחות הביטחון יצאו לחפש אותה. כלתה, איילת, נשארה בבית למקרה שתחזור. "הייתה לנו מחשבה שאם אסתר תחזור אז שמישהו יהיה בבית, לא כולם יהיו ביער ואף אחד לא ידע שהיא בבית", סיפרה איילת. היא ציינה שעברה בה מחשבה "כשהיא תיכנס אני אכעס עליה, אני אגיד לה 'הדאגת אותנו".
בנימין משחזר את החיפושים ומספר שהוא ביקש מאחד החברים להרכיב חוליה של הילדים: "בכוונה הוא הלך למקום שהיינו בטוחים שלא יימצא כלום, היה חשוב לי שלא הילדים ימצאו אותה".
בנימין ואסתר שניהם עולים מצרפת, הם הכירו בארץ והקימו משפחה מגובשת, שישה ילדים ושני נכדים. אחרי שנים שגרו ברחבי הארץ, הגיעו ליישוב בצפון השומרון. "אנחנו חיים במקום בטוח ושקט", ציינה בתה אודליה. "שאמרו לנו שהמחבל הגיע מג'נין מעבר לקו הירוק, הייתה לי איזושהי הקלה כי אמרתי שאם זה היה אחד השכנים אז זה היה ממש סכין בגב".
מאז הרצח, הפעולות סביב ההנצחה של אסתר לא מסתיימות, את חלקן יוזמת המשפחה כשבנימין בראש. ואת החלק האחר אנשים שהסיפור הזה נגע להם בלב. לפני כשבועיים יצאו כ-600 אנשים לריצה ביער שבוא איבדה אסתר את חייה. בנימין, ששת ילדיו, הכלות ושאר בני המשפחה הצטרפו למרוץ.
