בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג קבע היום (שישי) בהחלטה דרמטית כי הרשות הפלסטינית נחשבת מדינה חברה לפי אמנת רומא. המשמעות של הקביעה הזו היא שכעת לבית הדין יש סמכות טריטוריאלית לדון בעניינים הנוגעים ליהודה ושומרון ולעזה - ובכך לחקור טענות של הפלסטינים נגד ישראל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב באופן חריג בשבת: "בית הדין הוכיח שהוא גוף פוליטי ולא משפטי". בכיר ישראלי הוסיף: אנחנו נערכים לספק הגנה מלאה לכל אזרח ישראלי במקרה שבו תיפתח חקירה נגד אישים ישראלים, אם בית הדין ירדוף אותו רדיפה משפטית. הגורם הדגיש כי בשלב זה טרם נפתחה חקירה וכי החלטת השופטים קובעת כי יש סמכות שיפוט טריטוריאלית בתיק המדובר - ולא נשקף סיכון לאף אזרח ישראלי באופן מיידי.
בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג סלל את הדרך לחקירה נגד ישראל בחשד לפשעי מלחמה ביהודה ושומרון ובעזה. בישראל ציפו להחלטה הזו - אך הופתעו מהתזמון שלה בערב יום שישי בלי הודעה מוקדמת @gilicohen10 #השבוע https://t.co/eQHt2EJuyj pic.twitter.com/9zui99VTAE
— כאן חדשות (@kann_news) February 5, 2021
ההחלטה התקבלה ברוב של שניים מול אחד. בניגוד למקובל ולהתנהלות ראויה, קיבל בית הדין את ההחלטה בפתאומיות ואחרי כניסת שבת. נתניהו הוסיף: "בית הדין מתעלם מפשעי המלחמה האמיתיים ובמקום זאת רודף אחר מדינת ישראל, מדינה בעלת משטר דמוקרטי, המקדשת את שלטון החוק ואינה חברה בבית הדין. בהחלטתו פגע בית הדין בזכותן של מדינות דמוקרטיות להגן על עצמן מטרור, ושיחק לידי גורמים החותרים תחת המאמצים להרחבת מעגל השלום". בארצות הברית אמרו כי הם מודאגים מהפסיקה ובוחנים אותה.
ברשות הפלסטינית בירכו על ההחלטה. שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל-מאליכי, אמר בהודעה כי ההחלטה מעידה על העצמאות של בית הדין. הוא הגדיר את ההחלטה "ניצחון משפטי", וקרא לתובעת הכללית בבית הדין הבין-לאומי לפתוח בחקירה פלילית נגד בכירים ישראלים, "בגין פשעים שביצעו נגד העם הפלסטיני". מנגד שר החוץ גבי אשכנזי אמר כי "ההחלטה הופכת את בית הדין לכלי שרת פוליטי בידי התעמולה האנטי-ישראלית". אשכנזי הוסיף כי החלטת השופטים מעניקה פרס לטרור הפלסטיני ולסרבנות של הרשות הפלסטינית לשוב למשא ומתן ישיר עם ישראל.
אחרי שלא התקבלה החלטה עד ספטמבר, היו הערכות שהיא תתקבל אחרי שג'ו ביידן יושבע לנשיא ארצות הברית, אך לפני שהשופטים מתחלפים בחודש הבא. בישראל נערכה בשנה האחרונה עבודת מטה לקראת האפשרות שבית הדין יחליט לפתוח חקירה נגד ישראל, בין היתר במל"ל, במשרד המשפטים ובמשרד החוץ. העבודה כוללת פעילות מדינית שהובילה מדינות שונות להגיש חוות דעת והודעות לבית הדין על כך שאין לו את הסמכות לחקור את הנושא.
התובעת הראשית בבית הדין הבין-לאומי בהאג, פאטו בנסודה, הודיעה בחודש דצמבר 2019 כי קיימת עילה לפתוח בחקירה בעקבות חשד לביצוע פשעי מלחמה על ידי ישראל ברצועת עזה, ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, גם על מבצע צוק איתן וגם על הבנייה בהתנחלויות. אך היא ביקשה חוות דעת נוספת של שופטי בית הדין לעניין השאלה האם יש לה סמכות לדון בנושא, בטרם פתיחת החקירה.
