מעל ההתמודדות עם התפרצות מגפת קורונה והמשבר שבא בעקבותיה, בלט דבר אחד - כמה החברה שלנו שבטית. השבטים היו שם מלכתחילה, כל אדם שייך לכמה מעגלים חברתיים וכשיש משבר, אתה צריך לבחור לאיזה מעגל אתה משתייך. בשבט יש נאמנויות, יש כאלה שנקרעים בין נאמנות לנאמנות, והמשבר רק מחריף את הקרע הזה. מי נכנס בין הקרעים? הפוליטיקאים. "הפוליטיקה נכנסת למקומות שאין בהם ודאות", מסביר ד"ר יניב דובר, מרצה בכיר וחוקר מודלים מתמטיים והתנהגותיים של רשתות חברתיות באוניברסיטה העברית. ואי-ודאות זו יכולה להיות הכותרת של שנת 2020.
"שבטים": האם יש שוני בדפוסי ההצבעה בקרב מגזרים שונים בישראל?
אין ספק, מדובר במצב מסובך ולא קל להתנהל ולקבל החלטות במצבים כאלה. כל החלטה שאתה עושה יכולה לפגוע בציבור אחד או אחר. "אני לא מקנא באדם שצריך לקבל החלטות בזמן אמת. גם במדינות אחרות בעולם לא ראיתי דוגמאות מדהימות לקבלת החלטות שברור לנו שהיא טובה. עם זאת, ההתייעצויות של מקבלי ההחלטות נעשות במעגלים די קטנים - וזה מסוכן", אומר ד"ר דובר. "כשיש קבוצה קטנה של מייעצים, ההליך סובל מחוסר גיוון ויצירתיות, ועולים גם אינטרסים בעייתיים".
כל יום אנחנו מקבלים דוחות של מרכז המידע והידע של אמ"ן, הצהרות של משרד הבריאות וגרפים של חוקרים שמסבירים כי אם לא ננקוט בצעדים - הגיהנום מעבר לפינה. מקבלים פה החלטות שאמורות להיות מבוססות על הבנה מדעית, אבל השיח לא נעשה בצורה שהמדע רגיל אליו. "אמור להיות תהליך שלם תוך שקיפות מלאה", מציין ד"ר דובר ואומר כי לא כך זה מתנהל.
"מה שמטריד אותי מאוד זה המספרים שבהם מתעסקים התקשורת והפוליטיקאים בקדחתנות – ובעיקר אלה שלא מדברים עליהם", מציין ד"ר דובר. "ספירת המתים, החולים, הנדבקים – זה כמובן מאוד חשוב וקריטי, אבל, ההשלכות הכלכליות-התנהגותיות יכולות להיות קריטיות באותה מידה על קבלת ההחלטות והתוצאות לטווח הקרוב והרחוק. למשברים כלכליים יש גם כן השפעה ישירה על חיי אדם".
החוקר מבהיר את דבריו: "יש המון כימות ומדידה של ההשפעה הישירה של המגפה, אין כמעט כימות ומדידה של השפעות ההיבט הכלכלי-חברתי וההחלטות הממשלתיות על חיי אדם והכלכלה. לפחות לא כלפי הציבור. כל החלטה שנעשית – סגר או הגבלות, משפיעה כמובן על התפשטות והכלת המגפה, אבל באותה מידה גם על הכלכלה, ההתנהגות ולכן גם על חיי אדם. כימות ומדידה של צד אחד, הצד האפידמיולוגי – מקל על הצדקה של החלטות שכמעט מתעלמות מהצד הכלכלי-חברתי.
"זה נראה לי עיוות בקבלת ההחלטות שאנחנו נרגיש את הנזק שלו לטווח הארוך ונתחרט שלא העמקנו בצד הכלכלי-חברתי. אני מאמין שזו החובה של הכלכלנים לכמת את הצד הזה ולהתריע. יכול להיות שהם עושים את זה מאחורי הקלעים, אני מקווה מאוד שהם עושים את זה מאחורי הקלעים. אבל חשוב מאוד לתקשר את זה לציבור שלא מודע במקרים מסוימים להשלכות של ההחלטות ולא יודע איך להגיב או לפרש את ההתרחשויות".
מנהיגות כמו ב"המתים המהלכים"
"מנהיג, כל מנהיג, צריך להבין שהוא מקריב את עצמו ואת המוניטין שלו, וזה נכון לכל הצדדים של הקשת הפוליטית", מדגיש ד"ר דובר ומוסיף כי מערכת התמריצים הקיימת מעודדת אנשים לפגוע במדינה בצורה מקומית כדי להרוויח הון פוליטי בעתיד. "במחקר שלנו", מציין דובר, "רואים שלמגשרים יש תפקיד חשוב – זו אחת המסקנות שכולם מסכימים עליהן. האנשים האלה נוטים להיות בעלי יותר משאבים". דובר מסביר כי לאדם יש צורך להיות חלק מקבוצה אינטימית – יחד עם הצורך בחיבור חזק מספיק לקבוצות אחרות, וזה בדיוק התפקיד של המנהיגים בכל הרמות. לדברי דובר, האנשים שמגשרים בין הקבוצות – הם האנשים החשובים. והאנשים החשובים עסוקים בבחירות כבר שנתיים.
כאן נזכרנו בסדרה "המתים המהלכים". לטובת מי שלא צפה, בוקר אחד מתעורר העולם למגפת זומבים – מתים שקמים לתחייה וניזונים מהבשר של החיים. תחילה יש חוסר ודאות, היסטריה ופחד ולאחר זמן קצר, אנשים מתחלקים לקבוצות – משפחה, חברים קרובים ולעתים מצרפים אנשים מבחוץ. מכאן והלאה זה הקבוצה שלי נגד הקבוצות האחרות ולהיפך. נשמע לכם מוכר?
אז נכון, הזומבים עוד לא מסתובבים בחוץ, ומגפת הקורונה היא מגפה בלתי נראית, אבל הקבוצות קיימות והן לא הולכות להיעלם. מהי הזירה הכי נוחה להתגוששות? הרשתות החברתיות. "ברשתות החברתיות יש המון 'רעל'", אומר ד"ר דובר ומסביר כי המבנה של הקהילות הדיגיטליות רווי באלימות. "אנשים נוטים להתנהג בפלטפורמות דיגיטליות כמו המונים חסרי רסן – למעוך ולהתווכח".
כאן מתקשר נושא נוסף שבחן ד"ר דובר - איזה קהילות עמידות יותר כשמתרחשים אירועים רעים או טובים? "מבנה יותר יציב הוא מבנה שבו יש ביטוי לקבוצות השבטיות, אבל יש מה שמחזיק אותם ביחד", אומר החוקר ומסביר: "אם הייתה דרך ליצור תמריץ לחיבור בין ציבורים, המערכת הייתה יותר יציבה. צריך להסתכל על זה בצורה מדעית מסודרת, והרבה פחות פוליטית. ההרגשה היא שבגלל המשחק הפוליטי, חלוקת המשאבים בין הקבוצות השונות לא שווה. הידע יכול להחליש את הכוח של הפוליטיקה".
לציבור פשוט נמאס
הפערים בין השמירה על ההנחיות בסגר הראשון לסגר השלישי ניכרים. גם היחס של הציבור להפצרות של ראש הממשלה ושל משרד הבריאות. "ההתמרדות של הציבור לא מפתיעה. זה לא מפתיע שאנשים מתנהגים בצורה לא רציונאלית", אומר ד"ר דובר. "אני חושד שאנשים מתעייפים משמירה על הכללים, מלפחד, הם הופכים לאדישים. אנשים מסתגלים למצבים וברגע שהם מרגישים שלאף אחד אין תוכנית, ולא סומכים על המנהיגים – נוצר מעין מערב פרוע".
ולראיה, אנשים נוהגים בצורה מסוכנת, מעשנים, אוכלים מזון לא בריא. ד"ר דובר מספר כי ברשתות שהוא חוקר, אפשר לעשות סימולציות ולנסות לנבא את ההתנהגות של האנשים, אבל אופי ההתנהגות הוא דבר לא ליניארי ואפילו כאוטי. "אם אתה משנה פרט קטן, זה יכול לשנות לגמרי את הניבוי", מסביר החוקר ומציע לכל האנשים שמתיימרים לנבא מה יהיה "קצת צניעות".
"כשניסינו להבין איך בונים קהילה שתחזיק מעמד לאורך זמן, הבנו שקבוצות קטנות של חברים טובים או משפחה גרעינית לא יכולות לגדול יותר מדי, אבל כן יש אפשרות של הצמדת קבוצות. הקהילה שלי תיתן לי את האינטימיות, אבל אני יכול להפיק תועלת גם מהקהילה השנייה. למשל הצבא הוא צירוף היררכי של יחידות קטנות ומגובשות שמתקבצות למחלקות, גדודים וכו' - זה לא סתם בנוי במבנים, זה יוצר יציבות", אומר ד"ר דובר ומדגיש כי כאן נכנסת החשיבות של המנהיגים שתפקידם להצמיד בין הקבוצות.
"אין בעיה שיש קבוצות – חרדים, בעד קורונה, נגד קורונה, בעד ביבי, נגד ביבי, העניין הוא שכל קבוצה צריכה להרגיש שהיא מקבלת את מה שהיא צריכה לקבל. מנהיג צריך להיות מנהיג של כולם – גם כאלה שלא מקבלים אותו. אתה צריך מכנה משותף מספיק חזק שיגשר בין הפערים", מוסיף החוקר.
ד"ר דובר מסיים את דבריו במסר אופטימי ואומר כי היום שאחרי הקורונה הוא הזדמנות. "צריך לחזק את הקשרים בכל הרמות. משבר זו תמיד הזדמנות, ואני מקווה שינצלו את זה לטובה".
ד"ר יניב דובר, מרצה בכיר וחוקר מודלים מתמטיים והתנהגותיים של רשתות חברתיות באוניברסיטה העברית, מדגיש כי חלק מהדברים בנושאי כלכלה ופסיכולוגיה אינם מבוססים על מחקריו
