חודשי הקורונה מזעזעים לא רק את הבריאות ואת הכלכלה. בישראל הם הבליטו גם את ההרכב החברתי ואת העובדה שהקולקטיב המקומי עשוי שבטים שבטים, מגזרים מגזרים. לא כולם מגדירים את עצמם על פי אותו אתוס, על פי אותו דבק, על פי אותו חוק. כל השסעים היו כאן קודם, ועכשיו הם חשופים ומעוררי מחלוקת.
בזמן שהמדינה נכנסה לסגר, הם החליטו להסתגר בתוך עצמם. האם בגלל משבר הקורונה נשבר האמון עם המדינה? #אוטונומיות - ריאד עלי ויאיר אטינגר במסע אל החברה החרדית והערבית. השבוע ב-#חדשותהערב@YairEttinger pic.twitter.com/sGRiUijZ8Z
— כאן חדשות (@kann_news) December 5, 2020
מבין הרגעים שהדגימו את חלוקת המדינה לשבטים שונים, מעטים היו בולטים כמו הוראתו של מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, הרב קניבסקי, לפתוח את תלמודי התורה, בזמן שבתי הספר הכלליים סגורים. בפרק הראשון של הסדרה, נבחנת האוטונומיה החרדית, בה החלטה של רב גוברת על החלטות הפוליטיקאים והפקידים.
פרק 1: פתיחת תלמודי התורה
על רקע שנים של תהליכי השתלבות וישראליזציה, משבר הקורונה מוביל את החרדים להתכנסות והגבהת החומות. האם הפירוד יישאר לאורך זמן? האם נחוץ הסדר חדש בין החרדים ובין המדינה, או שיחסי הכוחות הפוליטיים מבטיחים כי מה שהיה הוא שיהיה? בעיר הערבית אום אל פחם, לפחות בשטח, לא קיימת המדינה ומי ששולט הן כנופיות הפשע. האם איסוף אלפי כלי הנשק הוא שימנע את האלימות הגואה? וגם - איך משפיעה מערכת הנורמות הנפרדת כמעט לגמרי משאר האוכלוסייה - על ההתמודדות עם הקורונה? מפעל קפה אל נח'לה הוקם בשפרעם בשנת 1968. מאז הוא התפרש לתשעה בניינים שכורים. אז מדוע אחרי כל כך הרבה שנים החליט בעל המפעל להעבירו לאזור התעשייה היהודי שליד העיר?
פרק 2: החרדים בין הסתגרות להשתלבות
פרק 3: החיים בעיר שנשלטת בידי כנופיות פשע
פרק 4: מפעל הקפה המצליח שעזב את שפרעם אחרי 52 שנה
