קופת חסכון מלפני 1,000 שנים: בחפירה ארכיאולוגית בעיר העתיקה בירושלים התגלה אוצר קטן – פכית (כד חרס קטן) ובוא ארבע מטבעות זהב טהור מהתקופה האיסלאמית המוקדמת במאה העשירית לספירה. מנהל החפירה דוד גלמן: "זו הפעם הראשונה שאני כארכיאולוג מגלה זהב, וההתרגשות עצומה. נראה שהפכית שמשה כקופת חיסכון קדומה".
המטבעות: צילום: שי הלוי, רשות העתיקות
החפירה בירושלים מתבצעת כחלק מתוכנית החברה לפיתוח הרובע היהודי להקים מעלית שתנגיש את רחבת הכותל לבאי הרובע. הפכית נמצאה ע"י פקחית רשות העתיקות, יבגניה קפיל, בעבודות ראשוניות שנערכו במקום בימי החגים. כעבור חודש, כאשר עבר מנהל החפירה גלמן על הממצאים הוא רוקן את הפכית מתוכנה ושטף אותה. "למרבה ההפתעה", סיפר גלמן, "יחד עם החול, נשטפו אל תוך ידי ארבעה מטבעות זהב נוצצים".
"המטבעות השתמרו במצב מעולה, וניתן היה לקרוא אותם מיד עם הוצאתם מהפכית, אפילו בלי לנקות אותם", אמר ד"ר רוברט קול, מומחה למטבעות ברשות העתיקות. לפי קול, שניים מהמטבעות נטבעו ברמלה תחת שלטון עבאסי, ואילו שניים אחרים נטבעו בקהיר על ידי השושלת הפאטימית. "המטבעות מתוארכים לתקופה די קצרה, בין השנים 980-940 לספירה. זוהי תקופה של שינוים פוליטיים גדולים, כאשר השליטה על ארץ ישראל עוברת מהחליפות העבאסית הסונית, היושבת בבגדד שבעיראק, ליריביה השיעים - השושלת הפאטימית מצפון אפריקה.
הפכית. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות
לדברי ד"ר קול, "זו הפעם הראשונה אחרי 50 שנה שמתגלה מטמון זהב מהתקופה הפאטימית בעיר עתיקה בירושלים. בחפירות הגדולות שניהל פרופ' בנימין מזר בעיר העתיקה אחרי מלחמת ששת הימים, התגלו חמישה מטמונים של מטבעות ותכשיטים מהתקופה, דרומית להר הבית".
"ארבעה דינרים היו סכום כסף לא מבוטל עבור רוב האוכלוסייה, שחיה באותם הימים בתנאי קיום בסיסיים", מוסיף ד"ר קול. "סכום זה, היה שווה למשכורת חודשית של פקיד זוטר, או לארבעה חודשי משכורת של עובד כפיים פשוט. לעומת האדם הממוצע דאז, קומץ קטן של פקידים וסוחרים עשירים היו בעלי הון ומשכורות עצומים. פקיד בכיר במנהל האוצר יכול היה להרוויח אז כ-7,000 דינר זהב לחודש, והיו מי שהכנסתם ממס על אחוזות כפריות, עמדה על מאות אלפי דינרי זהב בשנה".
