במערכת הבחירות של 1999 סיפר מועמד הליכוד וראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו על פרויקט "מחשב לכל ילד", שנועד להצעיד את מערכת החינוך הישראלית אל הקידמה הטכנולוגית. 20 שנה אחרי, ועם או בלי קשר להבטחת הבחירות של אז, לרבים מילדי ישראלי אכן יש מחשבים, אולם עדיין קיים פער גדול, במיוחד כשמדובר במגזרים מוחלשים, כמו המגזר הבדואי.
נתניהו דיבר על "מחשב לכל ילד" עוד בקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה, אבל גם היום מערכת החינוך עוד רחוקה מליישם את זה - והלמידה של ילדי ישראל בימי קורונה תקועה. @rbinyamini עושה סדר בפערים בין ההצהרות למציאות, שעלו בדיון הוועדה המיוחדת לזכויות הילד#חדשותהלילה pic.twitter.com/YmPRFlNWic
— כאן חדשות (@kann_news) July 29, 2020
נוכחות מחשב ככלי למידה הפכה קריטית בחודשי סגר הקורונה, אז הבטיחו שר החינוך ומנכ"ל משרדו דאז, בגיבוי ראש הממשלה, כי 140 אלף מחשבים יסופקו לתלמידים ללא מחשב. אולם הצהרות לחוד ומציאות לחוד.
התקציב שיועד לרכישת המחשבים – 50 מיליון שקלים, לא אושר בחלקו. השנה אישר החשב הכללי הקצאה של 13 מיליון שקלים בלבד, ועוד 13 בשנה הבאה. אולם נראה שהפער הכספי אינו חזות הכול.
בדיון ועדת החינוך בכנסת השבוע, אמרה ראש מטה "מחשב לכל ילד", זה שהוקם בשנת 1997 בממשלת נתניהו הראשונה, כי מאז הקמתו חילק פחות מ-100 אלף מחשבים, ואילו הדרישה לחלוקת 140 אלף נוספים עד תחילת שנת הלימודים – אינה ביכולותיו.
בדיון הוועדה ישבו בעיקר חברי הכנסת של הרשימה המשותפת, שסיפרו על מחסור משמעותי במחשבים בחברה הבדואית, ואיימו להשבית את תחילת הלימודים אם לא יינתן מענה לכלל התלמידים עד לתחילתה. סמנכ"ל הטכנולוגיות במשרד החינוך, לא קיבל את הדרישה למחשב לכל ילד, וטען שהמורים צריכים "למצוא פתרונות ולא לנקוט בגישה תבוסתנית".
