על מה חרב בית המקדש? תמיד אומרים שנאת חינם, אבל איך אפשר לשנוא בן-אדם על חינם, בן-אדם הוא לא עשה לך כלום. יש אנשים שאפשר למתוח עליהם ביקורת קשה, ויש תופעות שמקוממות, אבל לא לשנוא.
מתי שנאה זו שנאה? כשמדברים על אנטישמיות, למשל, זו שנאה חינם. שנאת חינם זה לשנוא קבוצה, בלי להתייחס בכלל למאפיינים של כל אדם אלא לשנוא אותה מעומק ליבך בגלל שאדם שייך לקבוצה מסוימת, כמו לשנוא את קהילת הלהט"ב.
לשנוא זו פעולה שבן-אדם צריך לעשות, משהו אקטיבי כזה. והיום אולי מספיק ציוץ בטוויטר, מספיק להגיד מילים שהן באמת מגעילות ומחרידות.
מותר לבקר, מותר להתווכח, מותר להיאבק על דברים שאתה חושב שהם צודקים, גם אם הם נגד אדם מסוים, לא על זה חרב בית המקדש. ביקורת - כן, להגיד את דעתך - כן, לחלוק על מה שאתה רוצה – כן. אבל לשנוא – לא.
