רשות הטבע והגנים חשפה היום (שני) שריד אדריכלי-עיטורי קדום, המכונה "פרצופה", שהתגלה לאחרונה בין עתיקות הגן הלאומי ציפורי, בסמוך לבית מרחץ עתיק. השריד הארכיאולוגי שימש בתקופות קדומות כברז מפואר במתקני מים בבתי מרחצאות ומזרקות מים, ועל פי השערת החוקרים הוא מתוארך לתקופה הרומית - מלפני כ-1,800 שנה.
ה"פרצופה" שהתגלתה מעוצבת באבן שיש איכותית שמקורה ככל הנראה מטורקיה, היא בצורת ראש אריה בעל סממנים אנושיים. צורתו הכללית של השריד, שעיטר מזרקה, הוא כחרוט אשר בקצהו נקב ליציאת המים. קוטר גב הפריט הוא כ-15 ס"מ, עומקה 12.5 ס"מ והוא מסתיים בצינור שקוטרו 2 ס"מ בלבד. שרידי טיח הצמודים לחלקי ה"פרצופה" מצביעים על העובדה שלאחר שיצאה משימושה המקורי, שימשה למטרה אחרת, ואולי אף כוסתה בטיח על מנת לכסות את הפנים.
השריד נמצא על ידי דיוויד גורן, תושב ציפורי, שסייר בגן הלאומי וראה את הממצא מבצבץ על פני השטח. ההנחה היא כי ה"פרצופה" קיבלה את מימיה מאמות המים של ציפורי שהובילו מים מהמעיינות שבהרי נצרת.
מיני פרצופות היו בשימוש במבנים החל מהתקופה ההלניסטית דרך התקופות הרומית והביזנטית ועד ימי הביניים. בתקופת הרנסנס הן זכו לעדנה מחודשת עם עיצובים מרהיבים, כיאה לתקופה. לרוב ה'פרצופה' מעוצבת בצורת פנים אנושיות, פני חיה או דמות מיתולוגית.
המונח "פרצופה" לקוח מן המקורות היהודיים: "פרצופות המקלחין מים לכרכין לא יניח פיו על פיהם וישתה מפני שנראה כמנשק לעבודת כוכבים" (תלמוד בבלי, עבודה זרה, י"ב א'). תיאור תלמודי המתיישב יפה עם ממצא ה'פרצופות' המעוצבות בדמויותיהם של אלים מיתולוגיים ודמויות אחרות.
"הגן הלאומי ציפורי, שמשמר את שרידי בירת הגליל הקדומה ציפורי בה ישבה הסנהדרין ובה נחתמה המשנה, לא מפסיק להפתיע בממצאיו הארכיאולוגיים", אומר ד"ר יוסי בורדוביץ', ראש תחום מורשת ברשות הטבע והגנים, ומציין כי דוגמאות של 'פרצופות' אחרות נתגלו בגנים הלאומיים חמת גדר, בית שאן וקיסריה. ברשות הטבע והגנים מציינים כי הפריט הארכיאולוגי המיוחד יימסר בימים הקרובים לרשות העתיקות, והכוונה היא להציגו בעתיד לקהל המבקרים בגן הלאומי ציפורי.
