אימרי אליה בן שש מקיבוץ נירים שבעוטף עזה, טייל לפני כחודשיים עם הוריו לטייל באתר הארכיאולוגי תל ג'מה הסמוך לקיבוץ רעים, בנגב הצפוני כשמצא לוחית מרובעת קטנה עשויה חרס. על הלוחית שמשכה את עינו נראו שתי דמויות שאחת מהן כפותה בידיה וראשה מורכן לארץ והאחרת מוליכה אותה.
אימרי והוריו אספו את הלוחית שאורכה 2.8 סנטימטר ורוחבה זהה. הוריו של אימרי מיהרו להעביר את החפץ לרשות העתיקות, שם היא צילום ותועדה במעבדות הצילום הדיגיטאלי של רשות העתיקות, ונשלחה לבדיקה. הארכיאולוגים שבחנו את הלוחית הופתעו לגלות שמדובר בממצא מיוחד ונדיר, שכמוהו כמעט שלא התגלו עד היום בחפירות ארכיאולוגיות בארץ.
למרות שהלוחית לא נמצאה במסגרת חפירה ארכיאולוגית מסודרת, מעריכים החוקרים, על סמך ההקבלות לעולם האומנותי המצרי ולאומנות הכנענית המקומית, שהחפץ מתוארך לתקופת הברונזה המאוחרת בין המאות ה-12 וה-15 לפני הספירה.
אימרי אליה עם הלוחית שמצא ותעודת ההוקרה שקיבל (צילום: רשות העתיקות)
ממחקר שערכו הארכיאולוגים סער גנור, איתמר וייסביין ואורן שמואלי, עלה שהחפץ הוטבע בתבנית מגולפת, וסימני טביעות האצבע של האומן אף שרדו על צידו האחורי. על גבי הפריט מתוארת כאמור, סצנה של אדם המוביל שבוי. דמות השובה, לובשת חצאית, מחזיקה בשבוי עירום כביום היוולדו, שידיו מקופלות וקשורות מאחורי גבו. לדברי המומחים ניכר שהאומן ביקש להדגיש את ההשפלה שעובר השבוי המובל עירום, ואולי אף לתאר שוני אתני בין דמות השובה לדמות השבוי, על ידי הצגה של תווי פנים שונים לכל אחת מהדמויות - בעוד ששערו של השובה מקורזל ופניו מלאות, השבוי רזה ופניו מאורכות.
לדברי החוקרים "נראה כי האומן שיצר את הלוחית הושפע מייצוגים דומים המוכרים מאומנות המזרח הקדום. טכניקת קשירת ידי השבוי מוכרת מתבליטים וחפצים שנמצאו במצרים ובצפון סיני". החוקירם סבורים כי התיאור האלים שמתואר על הלוחית מעלה שאלות מעניינות באשר לרקע ההיסטורי שבצילו נעשתה הלוחית. בתקופה זו, שלטה האימפריה המצרית בארץ כנען שחולקה לערי מדינות שבהן שלטו מלכים מקומיים. ממכתבים ששלחו אז מלכי כנען למצרים, המוכרים כמכתבי אל עמארנה, ידוע שבין הערים הכנעניות התקיימו מאבקים פנימיים וסכסוכי שליטה.
ברשות העתיקות הודו לאימרי בן השש והעניקו לו תעודת הוקרה על אזרחות טובה.
