"היה פחד אלוהים אבל שרדנו": לספר לנכדים על השואה דרך זום

"‫היה פחד אלוהים, אבל שרדנו בכוח של רצון"
הרב שחילק תעודות מזויפות, המשפחה שרצתה רק לעבור את הלילה והיהודים שביקשו מצרכים לפסח - ונשלחו לאושוויץ: חוה שרדה את השואה וגם השנה מעבירה את סיפורה המרגש לבני המשפחה
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
ניצולת השואה חוה הלל-הלר גני בשיחה בזום, אפריל 2020
צילום:

חוה הלל-הלר גני נולדה ביוון והייתה בת שלוש כשהנאצים הגיעו לאתונה והחליטו לדרוש לקבץ את היהודים בעיר. בשיחת "זום" עם משפחתה, כחלק מפרויקט "זיכרון בסלון", היא סיפרה על מסע הבריחה שבזכותו שרדה את השואה. "‫היה פחד אלוהים, אבל שרדנו בכוח של רצון ‫ויכולת של סבא וסבתא", סיפרה.

"הייתי אז בת שלוש ומשהו ‫כשהגרמנים הגיעו לאתונה ‫וביקשו לאסוף את כל היהודים. ‫הם פנו לרב בריזלאי ‫והוא הבין מה קורה", סיפרה הלל-הלא גני. "הוא הלך והכין רשימות ‫של הנפטרים - ‫של כל אלו שמתו כבר. למחרת ‫הוא הביא להם את הרשימות האלה. לפני כן הוא קרא לכל הקהילה ואמר להם ‫להיעלם לפני שהגרמנים ‫יתפסו אותם. כל מי ששמע אותו יכל לגשת ‫ולקבל תעודת זהות מזויפת. ‫עם התעודות האלה ‫ההורים שלי התכוננו להיעלם".

הלל-הלר גני הוסיפה: "לא הייתה אפשרות בכלל לנוע ‫ומה שהיה זה רק ללכת ברגל. הגרמנים ידעו שמסתתרים שם ‫גם פרטיזנים ‫ואנחנו היינו צריכים להגיע אליהם. ‫התחלנו לעלות להר היינו אחרי ימים רבים ‫שהלכנו ברגל ‫עייפים, רצוצים, מלוכלכים ורעבים. כשהגענו לכפר ‫הם ראו שבאנו - משפחה ‫עם שני ילדים קטנים. אחת הנשים אמרה: 'אני מצטערת, אני לי מקום להלין אותכם ואין לי גם אוכל לתת לכם'". ההורים שלי אמרו לה ‫שאנחנו רוצים רק לנוח ונמשיך הלאה. היא הפנתה אותנו לדיר מתחת לבית, עם כל התרנגולות והעיזים. ככה זזנו ממקום למקום ‫עד שהגענו לקבוצה של פרטיזנים".

"‫באותה תקופה זה היה אפריל ‫סביב פסח. ‫אנחנו עוד היינו למעלה, על ההר", המשיכה לספר. "לגרמנים הייתה שיטה. הם הודיעו ליהודים לבית לבית הכנסת לקבל מצרכים לחג. ‫הרבה אנשים ‫חשבו שבאמת זה נכון. ‫אז אלה שהלכו כמובן נתפסו מיד ‫ונשלחו מיד לאושוויץ. היו בערך 1,000 כאלה. ‫לא היה אוכל, לא היה איפה לישון, ‫לא היה ‫פחד אלוהים. ‫מה יקרה שיתפסו אותנו? ‫אבל שרדנו". ‫שרדנו בכוח של רצון ‫ויכולת באמת של סבא וסבתא".

עקב מגפת קורונה השיחה המשפחתית נערכה באפליקציית "זום" וחוה התייחסה לריחוק שבכך: "מזמן לא ראינו ולא שמענו. ‫בזום זה אולי קצת מנוכר ‫אבל אני רואה את התמונות שלכם ‫בטיול שורשים שהיינו. ‫עכשיו אני רואה את כולכם. ‫אני מחבקת את כולם". לדבריה, "זה יעבור ‫זה וירוס קטן, אנחנו ננצח אותו. היום עם הקורונה ‫אנחנו מרוצים ‫ואנחנו כולנו זוכרים את ‫הזמנים הקשים ההם. ‫אבל אני רוצה רק לומר ‫שהתקווה שלנו ‫תמיד להסתכל קדימה. אני אומרת לנכדים שלי ‫לילדים שלי ‫ולכל עם ישראל ‫רק שנהיה בריאים".

מיזם זיכרון בסלון, מארגן בכל שנה מפגשים בהם מספרים שורדי השואה את סיפוריהם במפגש מצומצם בבתים שונים. בעקבות נגיף קורונה השיקו במיזם אתר אינטרנט מותאם למגפת הקורונה שמציע מגוון דרכים להמשיך את המסורת ולקיים מפגשים דומים, רק באופן וירטואלי.

הפופולריים