המעקב אחר האזרחים – בניגוד להצהרות המוקדמות בנושא, המשטרה הוסמכה לקבל נתוני מיקום של מי שחויבו בבידוד גם בלי צו ביהמ"ש, כלומר - המשטרה תוכל לעקוב באופן רנדומלי אחרי הניידים של האזרחים. במשטרה יוכלו לקבל נתוני איכון באופן מדגמי מכל האנשים שחייבים בבידוד. זאת בנוסף לסמכות השב"כ לאתר כל מי שהיה באזור של מי שהיה חולה, או סמכות נוספת שהורחבה - מי שיש חשד שהוא חולה. כמו כן, סמכות שמירת החומר הורחבה משלושים יום לשישים יום. המשמעות – ניתן לקבל כעת בלי צו בית משפט איכונים סלולריים של יותר מ-50 אלף בני אדם שאמורים להיות בבידוד.
בניגוד להצהרות המוקדמות, המשטרה הוסמכה לקבל נתוני מיקום של מי שחויבו בבידוד גם בלי צו ביהמ"ש. כלומר, המשטרה תוכל לעקוב באופן רנדומלי אחרי סלולריים, ולקבל נתוני איכון באופן מדגמי מכל מי שחייבים בבידוד. בנוסף, סמכות שמירת החומר הורחבה מ-30 יום ל-60 יום@almog_tamar #קלמןליברמן pic.twitter.com/fy6Vr9t0u4
— כאן חדשות (@kann_news) 17 במרץ 2020
שר המשפטים אמיר אוחנה התייחס בריאיון לכאן רשת ב למהלך שאושר שאישון לילה בממשלה: "השב"כ יעביר את הנתונים למשרד הבריאות, ולא למשטרה. המשרד יודיע לאנשים שהיו בקרבה רלוונטית לחולה כי עליהם להיות בבידוד. בתחילה התנגדתי לרעיון, אבל שוכנעתי שהוא נחוץ ואפקטיבי. על הטענות כי מדובר בצעדים שעלולים לפגוע בפרטיות האזרחים ועל הביקורת על כך שהמהלך אושר תוך עקיפת הפיקוח של הכנסת אמר אוחנה בריאיון לקלמן ליבסקינד ואסף ליברמן: "החשש של מי שמוטרד מהמעקב האלקטרוני בטל בשישים לעומת האיום שאנחנו מתמודדים איתו. אני חושב שבכנסת לא הבינו את הדחיפות של הדבר הזה".
האזינו לריאיון עם אמיר אוחנה בכאן רשת ב
יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת גבי אשכנזי (כחול לבן) תקף את המהלך: "הממשלה אישרה באישון לילה, במחטף, את תקנות שעת החירום, למרות שוועדת החוץ והביטחון החלה לדון בנושא אתמול – מבלי שניתנה האפשרות לקיים אותו באופן רציני ולהשלימו. לא ראוי שכך יאושר שימוש באמצעי זה. ללא פיקוח פרלמנטרי וציבורי". הממשלה הצביעה הלילה על התקנות לשעת חירום שמתקנות את חוק סדר הדין הפלילי כך שניתן יהיה לאסוף מידע מתוך מכשירי הנייד של אזרחים. מתוך התקנות עולה כי בניגוד לדרך שבה הוצגו התקנות מההתחלה – איכון מיקומם של אזרחים יהיה לא מסביבת מי שחולה אלא גם ממי שיש "חשד" שהוא חולה וכי המידע לא יישמר ל-30 יום בלבד, אלא ניתן יהיה לשמור אותו למשך 60 ימים נוספים לצורך ביקורת. בתיקון שלפיו התבצעה הסמכת המשטרה נכתב גם כי יש לה סמכות שימוש בנתונים גם כדי לאכוף בידוד - ללא צו של ביהמ"ש. מגפת קורונה: ההנחיות, המספרים ומסלולי החולים - לכל העדכונים בעמוד הטלגרם של כאן חדשות היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התייחס הבוקר בהודעתו להחלטה שהתקבלה ולביקורת. "המהלך בוצע תוך שיח שתכליתו להבטיח שהאמצעים שיינקטו נועדו לתכלית ראויה, אינם פוגעניים מעבר לנדרש, ומאזנים נכונה בין האינטרס הלאומי של הגנה על שלום הציבור ובריאותו לבין זכויות האדם, ובראשן - הזכות לפרטיות", כתב. "לפי עמדתם החד משמעית של גורמי המקצוע במשרד הבריאות הענקת הסמכויות לשירות הביטחון הכללי נועדה לקצר באופן משמעותי ביותר את פרק הזמן של זיהוי נדבקים פוטנציאליים בנגיף הקורונה ובכך להחיש את כניסתם לבידוד", כתב עוד היועמ"ש. "על פי עמדת משרד הבריאות זהו כרגע האמצעי האפקטיבי היחיד שיש 'לשטח את העקומה' ולצמצם את ממדי ההידבקות. יובהר, כי ההסתייעות בשב"כ היא כמובן חריגה, אך לאחר שקילת החלופות השונות, באו גורמי המקצוע לכלל מסקנה כי רק האמצעים שבידי השירות יוכלו לספק מענה אפקטיבי לבעיה". "אולם אין בעובדה שאמצעי זה נדרש לשם הצלת חיים כדי להצדיק כל אמצעי", סייג מנדלבליט בהודעה. "לכן נעשו מאמצים רבים כדי להבטיח שהסמכות המוקנית לשירות הביטחון הכללי תהיה קצובה בזמן, גדורה בהיקפה ומאוזנת ונתונה לפיקוח משפטי". בין היתר, כתב מנדלבליט, נקבעו המגבלות הבאות: • הסמכות לאסוף את המידע מתייחסת אך ורק למינימום הנדרש לשם מניעת התפשטות נגיף הקורונה. בפרט, לא ייאסף מידע "תוכני", כמו תוכן של מיילים או הודעות. בהתייחסו לביקורת על כך שהתקנות אושרו במחטף, תוך עקיפת ועדת החוץ והביטחון, כתב מנדלבליט בהודעה כי "הדרך המועדפת להקניית הסמכויות לשירות הביטחון הכללי הייתה באמצעות החלטת ממשלה שתאושר בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת. אולם, משהתברר אתמול כי המהלך לא יושלם בכנסת הקודמת לנוכח המועד בו ההצעה הועברה לאישור הוועדה, ומפאת הדחיפות הרבה בהקניית הסמכויות, הוחלט לפעול בדרך של תקנות שעת חירום. עם תחילת פעילות הכנסת ה-23, על ועדותיה, יובא העניין גם בפני חברי הכנסת על מנת לאפשר פיקוח ואישור פרלמנטריים של השימוש באמצעים".
• הוגדר מספר מצומצם של גורמים שיהיו חשופים למידע, ואף זאת רק לתכלית של מניעת התפשטות הנגיף.
• השב"כ מחויב לדווח על פעולותיו מכוח התקנות ליועץ המשפטי לממשלה, בדגש על היבטים של פגיעה בפרטיות.
• נקבעה עבירה פלילית ייעודית על העברה לא מורשית של מידע שנאסף שעונשה עד מאסר שלוש שנים.