אחרי תוצאות מבחני פיז"ה, הפערים בין התלמידים במערכת החינוך הבאים מרקעים שונים משתקפים גם במבחני המיצ"ב. במרבית מבחני המיצ"ב בשנת הלימודים תשע"ט הישגי התלמידים דוברי העברית היו גבוהים מהישגי התלמידים דוברי הערבית. גם במבחנים אלה ניכר הקשר בין הרקע החברתי-כלכלי של התלמיד לבין הישגיו במבחנים - ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר.
מנתוני מבחני המיצ"ב לשנה שעברה שפרסם היום (רביעי) משרד החינוך עולים פערים של כמעט 30 נקודות במתמטיקה, אנגלית ומדעים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה. פערים גדולים נמצאו גם בין תלמידים דוברי ערבית לתלמידים דוברי עברית.
במבחנים לכיתות ח' הפערים לטובת דוברי העברית גדולים ועומדים על 11% במדע וטכנולוגיה, על 13% במתמטיקה ועל 22% באנגלית. במבחנים בשפה העברית ציוני תלמידים מרקע גבוה הוא כפול ואף למעלה מכך מציוני תלמידים מרקע נמוך.
ירידה קלה נרשמה בהישגי התלמידים בכיתות ה' וח' בשפה העברית. במבחני המיצ"ב בשנת הלימודים תשע"ט ממוצע ההישגים במבחן בשפת-אם עברית לכיתות ח' עמד על 559 נקודות לעומת 564 בשנת תשע"ח. בחברה העברית נמשכת מגמת העלייה בציוני התלמידים בשפה הערבית.
בשנה הבאה לא יתקיימו יותר מבחני מיצ"ב בכיתות ה' וח', לאחר שוועדה מיוחדת קבעה מודל הערכה חדש. הוועדה הוקמה לאחר שבשנה שעברה קמה מהומה כשנפסלו כל המבחנים במדעים, מתמטיקה ואנגלית בחשד שתלמידים רבים קיבלו הקלות מפליגות. בעקבות כך, תוצאות המבחנים פורסמו השנה על סולם ציונים חדש, כך שלא ניתן להשוות את ההישגים העדכניים להישגים משנים קודמות.
משרד החינוך: "הדרך עוד רבה"
"צמצום פערים הוא היעד מספר אחד ששלנו במשרד בחינוך", קבע שר החינוך הרב רפי פרץ עם פרסום הנתונים. לדבריו, "למערכת החינוך תפקיד חשוב ומשמעותי ביצירה של מוביליות חברתית, ועלינו לאפשר לכל תלמידה ותלמיד להגשים את השאיפות והתקוות שלהם לעתיד. בראש ובראשונה יש לנו חובה מוסרית כלפי אותם תלמידים הבאים מרקע כלכלי נמוך. צריך להשקיע בהם משאבים רבים כדי לתת להם הזדמנות שווה להמשך דרכם במערכת החינוך ובהשתלבותם בעמדות מפתח בעתיד - תלמיד במדינת ישראל צריך לדעת שאין תקרת זכוכית. בשנים האחרונות הושקעו משאבים רבים כדי לקדם אותם, ובכוונתנו להמשיך ולהשקיע בהם כפי שרק השנה הרחבנו את פרויקט צמצום פערים. העבודה שלפנינו עוד רבה ומורכבת. אנחנו יורדים לעומק הבעיות, הנתונים שהמשרד מנטר חשובים מאד, ויש בהם כדי לתת לנו תמונה מסודרת ודופק אמיתי על מצב המערכת".
מנכ"ל המשרד, שמואל אבואב, הוסיף כי בשנים האחרונות הושקעו משאבים רבים בצמצום הפערים, בין היתר, באמצעות תוספת של אלפי שעות טיפוח לטובת תלמידים מרקע כלכלי חברתי נמוך, בנייה של מרחבי למידה חדשניים וכיתות חדשניות, הרחבה של החינוך הטכנולוגי ותגבור שעות לימוד. "נתוני השנים האחרונות מצביעים באופן ברור על כך שאנחנו מצליחים להביא יותר בוגרים ובוגרות לתעודת בגרות ולשערי ההשכלה הגבוהה. ועדיין, הדרך עוד רבה".
מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד רחלי אדרי, הגיבה גם היא לנתונים ואמרה: "מצער כי משרד החינוך בוחר פעם נוספת להתעלם מפסיקת בית המשפט העליון. המשרד מציג לציבור דו"ח כללי, הנותן מבט-על הישגי תלמידי ישראל כפי שאלו משתקפים מתוצאות המיצ"ב, ולא מעניק תמונת מצב באופן שחשוב ומסייע להורי התלמידים. הדו"ח כפי שפורסם אינו מייתר או פוטר את משרד החינוך מפרסום הנתונים ברמת בית הספר. התנועה הגישה מספר בקשות מידע לקבל את נתוני המיצ"ב והיא ממתינה לתשובת המשרד בנושא. עמדתנו הייתה ונשארה, כי ככל שמתקיימים מבחנים, מדדים והערכה במערכת החינוך יש להביאם בפירוט המלא ביותר לציבור ההורים והתלמידים".
