הממצאים העגומים של מבחן פיז"ה הבין-לאומי שפורסמו ביום שלישי האחרון, אולי הפתיעו את ראשי מערכת החינוך, אבל לא את מי שמכירים את המערכת היטב, על חולשותיה ותחלואיה. "ברגע שאתה לא נותן חופש פעולה למורה להיות יצירתי - אז בוודאי שיש בעיה", אומרת חברת הכנסת לשעבר רונית תירוש. תירוש ששימשה בעברה כמנכ"לית משרד החינוך הוסיפה כי ההשקעה הנכונה צריכה להיות בגיל הרך.
לדבריה "אי אפשר לעשות קיצורי דרך ולעגל פינות ובכיתה י"א-י"ב לתת עוד כמה שעות תגבור ולומר: יופי העליתי באחוז וחצי את הזכאות לבגרות". תירוש הוסיפה כי "לכל אורך הדרך דורות של שרים לא עושים את הדבר הנכון, אלא את מה שנראה כאן ועכשיו".
"אנחנו צריכים לשנות את תפיסת העולם של המורה, של המנהל וכמובן שר החינוך, שהילד של העידן החדש הוא שונה", כך אמר עלי סלאלחה, ששימש בעבר כמנהל בית הספר התיכון מקיף בית ג'אן. בניהולו עמד בית הספר בראש הדירוג הארצי לזכאות לבגרות. סלאלחה הוסיף כי "בעידן הישן היה שינון חומר, היום בעידן המאה ה-21 יש לעבוד על כך שהתלמיד יהיה אדם עצמאי במחשבותיו, עצמאי בלהגיע לתוצאות לבד".
"פיז"ה זה מבחן מטעה שמבטיח הבטחת שווא", אמרה יולי תמיר, שכיהנה כשרת החינוך בממשלת אולמרט. תמיר המשמשת היום כנשיאת מכללת שנקר הוסיפה כי המבחן מציג מעין משוואה לפיה רמת הציונים במבחן, אמורה לנבא את אחוזי הצמיחה הכלכלית של המדינה הנחקרת. לדבריה "המבחנים האלה הם לא מדוייקים, הם לא מנבאים ולפי מחקרים רבים שעשיתי - במדינות המתפתחות פיז"ה לא מודדת ולא יכולה למדוד צמיחה".
כדי לבסס את טענתה, הסבירה תמיר כי משנת 1999 ועד 2015 ישראל צמחה ב-6.8%. קנדה שהציגה נתונים גבוהים במבחן, צמחה באותה תקופה בםחות מ-4%. פינלנד שהגיעה להישגים גבוהים עוד יותר במבחן - לא צמחה אפילו ב-2%.
"לצערנו הרב, שרי החינוך במדינת ישראל הם שרים של פוליטיקה ולא ענייני חינוך", הוסיף סלאלחה. לדבריו "כל שישי ושבת אנחנו עושים רפורמה, במקום להתעסק בשורש הבעיה ולקחת את מה שמתאים למדינת ישראל ולא מה שמתאים לאנגליה ולארצות הברית". "מורים היום הפכו לפקידים, הם צריכים כל הזמן למלא דוחות", הוסיפה תירוש. "אז נכון, יש שם יעדים ויש מטרות וצריך לכוון את המערכת, אבל אי אפשר לדרוש מהמורים כל היום למלא דוחות".