במקום מבחני המיצ"ב: יותר בחינות הערכה בהפתעה

במקום מבחני המיצ"ב: יותר בחינות ההערכה בהפתעה
משרד החינוך הציג את התוכנית למבחני הערכה החדשים שתתחיל בשנה הבאה. בכיתות ד' ו-ח' ייבחנו התלמידים במקצוע שפת אם. בחינות נוספות ייערכו כשבבתי הספר ידעו ברגע האחרון באיזה מקצוע ולאיזו שכבה הם מיועדים
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
תלמידים בחינות בגרות בכיתה
צילום: צילום: יוסי זליגר, פלאש 90

מבחני המיצ"ב יבוטלו ובמקומם יערכו מבחני הערכה חדשים למדידת הישגי התלמידים, כך הודיע היום (שני) משרד החינוך. מבחני הערכה החדשים, שיקראו "תמונת מצב החינוך" ייערכו החל משנת הלימודים הבאה בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים. התלמידים ישתתפו בבחינת הערכה חיצונית של משרד החינוך, כשבכל שנה הבחינה תתמקד בנושא אחר.

תלמידי כיתות ד' וח' בכל בתי הספר בארץ ייבחנו בתחילת השנה במבדק בנושא שפת אם. בכיתות ה' או ו' ביסודי, ובכיתות ח' או ט' בחטיבת הביניים, הם ייבחנו באחד מהמקצועות: מתמטיקה, אנגלית, מדעים ושפת-אם. בתי הספר ידעו על הבחינה כמה ימים לפני שתתקיים, אך לא ידעו באיזו שכבת גיל ובאיזה מקצוע. זאת כדי למנוע את תופעת העבר שבתי הספר למדו והתכוננו רק לבחינה עצמה. טרם סוכם האם יפרסמו ציוני הבחינה לציבור ברמה הבית ספרית.

המודל החדש גובש בידי ועדה מיוחדת שהוקמה לאחר שגברו הקולות לבטל את מבחני המיצ"ב. זאת לאחר שהם גרמו ב בתי ספר לתופעות של ההעתקות בעידוד ההנהלה, ולמידה רק לבחינות ולא לחומר הלימוד הנדרש.

כמו כן, עוד במודל הערכה החדש. כל בתי ספר מכיתה יוכלו לבחור האם להיבחן בבחינת הערכה פנימית, כדי לקבל תמונות מצב של השגי התלמידים. בבתי הספר שבהם תהיה בחינה חיצונית יחולקו שאלונים שיבדקו את האקלים ואת כלל העשייה של המוסד, כמו רמת האלימות, האם בית הספר פועל לחדשנות ויזמות, השתתפות בחוגים, תנועות נוער, התנדבות ומעורבות חברתית.

שר החינוך, הרב רפי פרץ, מסר בתגובה לרפורמה במבחני ההערכה: "מודל ההערכה החדש, שייך למאה ה-21. הוא יציג את כל קשת העשייה בבית הספר, ולא יסתמך על ציונים בלבד. עם כניסתי לתפקיד הצבתי את הערכים ואת התחושה של התלמידים בתוך בתי הספר כדגל אותו צריך לקדם. ואנחנו ניתן משקל לאקלים ולערכים שיש בתוך בית הספר – איך תלמיד מרגיש במרחב הלימודי ומהי תחושת המורים.

"נתייחס להיבטים של השקעת בתי הספר בפיתוח ערכים בקרב תלמידיהם. כל אלה מתקשרים לכותרת של היום הזה: איך ייראה בוגר של מערכת החינוך בשנת 2030", המשיך פרץ. "אנחנו רואים את הבוגר עם מטען של ידע, ערכים ומיומנויות. מצוינות לצד ערכים. הבוגר יהיה מעורב חברתית, רואה בתרומה שליחות, מאמין במדינת ישראל ונאמן לשרת אותה. סובלן כלפי האחר והשונה, ולצד הערכיות – מצוינות".

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב התייחס גם הוא לנושא ומסר: "במהלך חצי השנה האחרונה קיימנו מהלך חסר תקדים של התייעצויות שכללו עשרות אלפי גורמים, בהם מומחים לחינוך, מנהלים, מורים, הורים ותלמידים. לאחר עיבוד של כלל התובנות גובש מודל חדש של הערכה לבתי הספר, כשהוא חותר לחיזוק האמון בבתי הספר ובעשייה החינוכית שלהם. לצד זה, בכוונתנו לשנות את התרבות הנהוגה במערכת ולהקנות כלים כדי שכולם יעשו בו שימוש מושכל ונכון בכלי ההערכה. אנחנו יוצאים היום לדרך חדשה, בתקווה ובאמונה שהמודל החדש יצליח לתת מענה לתופעות לא רצויות".

בהסתדרות המורים אומרים שמדובר ברעה חולה שתערער את מערכת החינוך, תגרום לנזק גדול ולהתדרדרות נוספת של מערכת החינוך בישראל. לדבריהם, "פקידי משרד החינוך מנותקים מהשטח. במקום להיות קשובים לטענות המנהלים והמורים הם הכפילו את מספר המבחנים, לא התייחסו לפרסום הנתונים והשלכותיו וערכו שינויים קוסמטיים שמילים יפות וכותרות מושקעות לא תצלחנה להוביל להצלחה".  

מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד מסרה:  "אם המשרד לא סומך על המנהלים שלו ולא על המורים שלו, שיבואו הפקידים, ייכנסו לכיתות וילמדו בעצמם. במצב הנוכחי שבו מעט האוטונומיה שהייתה למנהלים נלקחת מהם, מי ירצה לבוא לנהל בית ספר? בכל העולם מדברים על אוטונומיה של עובדי ההוראה כמשתנה החשוב במערכת שמחולל שינויים ורק בישראל פועלים בדיוק הפוך ומצמצמים ככל שניתן את הסמכות והאחריות של המנהלים".

מהתנועה לחופש המידע, שבעקבות מאבקה החלו להתפרסם ציוני המיצ"ב מסרו בתגובה: "מסמך ההמלצות של משרד החינוך הוא ניסיון נוסף להסתיר מהציבור לדעת את תוצאות המבחנים ברמה הבית ספרית. יש לתהות מדוע המשרד לא מצא לנכון  להתייחס לסוגיית הפרסום של אותה מדידה חדשה, פנימית וחיצונית בין כל המלצותיו. אנו מקווים שהתהליך המשפטי הארוך הספיק למשרד החינוך, ושהחלטת בית המשפט העליון תכובד כלשונה – וברירת המחדל בה ייבחר באשר לפרסום התוצאות להורים ולציבור תהיה פרסום כפי שהורה ונימק בית המשפט בהחלטתו".

הפופולריים