משה ארד, מי שכיהן כשגריר ישראל במקסיקו ובארצות הברית הובא למנוחות אתמול (ראשון) בבית העלמין הר המנוחות בגבעת שאול בירושלים. "ארד היה דיפלומט ישר וכשרוני", ספד לו העיתונאי הוותיק יעקב אחימאיר, "הוא לא עירבוב השקפות פוליטיות כאיש בכיר במשרד החוץ. בשנים האחרונות לקה במחלה קשה וניתן בהחלט לומר כי נגאל מיסוריו הקשים".
"רעייתי אן ואני הצטערנו לשמוע על פטירתו. תנחומים כנים למשפחתו. יהי זכרו ברוך", נפרד עמיתו דני איילון, לשעבר שגריר ישראל בארה"ב וסגן שר החוץ. גם חבר הכנסת לשעבר נחמן שי הביע "צער רב על מותו" והוסיף כי ארד היה "משרת ציבור, ישר דרך, איש חכם ונעים".
ארד נולד ברומניה בשנת 1934. הוא עלה לארץ ב-1950 ולמד באוניברסיטה העברית מדע המדינה, יחסים בינלאומיים ומשפטים. הוא התגייס לצה"ל והיה קצין תותחנים והשתתף בלחימה במערכת סיני ובמלחמת ששת הימים.
לאחר שירותו הצבאי, עבד במשרד המשפטים והיה דובר ומנהל לשכת השר. לאחר מכן, שירת במשרד החוץ במגוון תפקידי דיפלומטיים ומנהליים, בהם דובר שגרירות, סגן קונסול, ציר לענייני הסברה, ראש המטה של המנכ"ל ומפקח כללי. בעת מלחמת לבנון הראשונה היה הנציג הראשון של משרד החוץ בבירות. הוא כיהן כשגריר ישראל במקסיקו במשך ארבע שנים ובשנת 1987 מונה לשגריר ישראל בארצות הברית.
בשובו לארץ התמנה למנהל הכללי של משרד התקשורת ואחר כך לסגן נשיא האוניברסיטה העברית לקשרי חוץ. בעשר שנות כהונתו בתפקיד גייס תרומות משמעותיות בעבור האוניברסיטה ופעילויותיה. בכל השנים האלה התנדב לפעילויות למען החינוך בירושלים. בין היתר היה יו"ר הוועד המנהל של האקדמיה למוזיקה בירושלים, חבר הנהלת האגודה למצוינות בחינוך בישראל, חבר הנהלת קרן מנדל וחבר הליגה נגד השמצה בישראל. כמו כן היה יושב ראש חבר הנאמנים במכון למחקר על שם הארי ס. טרומן לקידום השלום וחבר בדירקטוריונים של חברות שונות.
עבודתו במשרד החוץ זיכתה אותו באות הגבוה ביותר שממשלת מקסיקו מעניקה לאזרחים זרים על הצטיינות מיוחדת. ערד גם זכה בעיטור הכבוד יקיר ירושלים על שנים רבות של פעילות להאדרת שמה של מדינת ישראל ועל פעילויות רבות לחיזוק מערכת החינוך בבירת ישראל.
ארד השאיר אחריו שני ילדים, מיכאל ואודליה, וחמישה נכדים: יונתן, נתנאל, עמנואל, אריאל ודניאלה.
