נילי מדרר, אקטיביסטית ופעילת שמאל מירושלים, גדלה במשפחה ימנית אך זנחה את האידאולוגיה המשפחתית לטובת הצד השמאלי של המפה הפוליטית. את ההשלכות לכך היא עדיין נושאת עמה: "זוג חברים, שמכיר אותי מהצבא, פתאום מסתכל עלי כאילו אני מצורעת", היא מספרת, "ככה נקטעה חברות של חמש שנים". מדרר בת ה-26 מפרטת את הכינויים להם זכתה ברשתות החברתיות וגם ברחוב על רקע עמדתה הפוליטית: "עוכרת ישראל", "חברה של ערבים" ו"בוגדת" הם רק חלק מהם.
מדרר טוענת שהביטויים הקשים מייצגים את החוויה היומיומית של שמאלנים בישראל 2019. לטענתה, שתי מערכות הבחירות האחרונות הביאו את ההשתלחויות לשיא, כשאפילו הליכה עם חולצה של "המחנה הדמוקרטי" בירושלים הפכה למשימה כמעט בלתי אפשרית.
"פעם אחת הרגשתי סכנה ממשית לחיי. זה היה ביום שישי האחרון לפני הסיבוב השני של הבחירות", משחזרת מדרר. פעילי המחנה הדמוקרטי הגיעו לשוק מחנה יהודה בירושלים - והרגישו שהם תחת מתקפה: "הקיפו אותנו עשרות פעילים וצעקו לנו 'שמאלנים תחזרו לעזה'. פתאום הגיע מישהו עם מגאפון וצעק לנו שאנחנו מחבקי מחבלים". לדבריה, לאחר שהרוחות התלהטו - חבר אליה פעיל ליכוד כבן 60 שניסה להפריד בין שני המחנות. כשנפל על הרצפה, התכופפה על מנת להושיט עזרה בעוד פעיל ליכוד צועק אחריה "מחבלת, באת לסיים את העבודה". "זה היה קשה ברמות, אין לי מילים", היא מספרת בדמעות.
"אני מרגישה שיש הסתה נגד השמאל", אומרת מדרר ומפנה אצבע מאשימה כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו. "כשראש הממשלה שלי מעלה סרטון, שהכותרת שלו היא 'מה יקרה אם תקום ממשלת שמאל', וברקע יש אוטובוס שרוף מ-2002 - מה הוא אומר פה אם לא שאני בוגדת ורוצה להביא את המדינה לאבדון?". עם זאת, היא משוכנעת שיש קרן אור בתוך החושך: "כשהבן אדם על הרצפה התעורר וצעק שכולנו יהודים, הסתכלתי עליו והבנתי שזה עניין של שבריר שנייה בין לאהוב ללשנוא אחד את השני. זה חיזק אותי, כי הבנתי שאולי אם ניפגש יותר - גם נגלה שאנחנו הרבה יותר קרובים".
