"כשראינו בטלוויזיה את המגדל השני מתמוטט בעלי אמר לי: 'ברגע הזה איבדנו בן'" – יהודית לוינהר איבדה לפני 18 שנים את בנה שי באסון התאומים. בריאיון לדב גיל-הר היא שחזרה את היום הקשה וההתמודדות שאחריו.
"כשראינו בטלוויזיה את המגדל השני מתמוטט בעלי אמר לי: 'ברגע הזה איבדנו בן'" – יהודית לוינהר איבדה לפני 18 שנים את בנה שי באסון התאומים. בריאיון לדב גיל-הר ב-#ערבערב היא משחזרת את התקופה הקשה pic.twitter.com/BItZFbMB1n
— כאן חדשות (@kann_news) 11 בספטמבר 2019
"הודיעו לשנינו בעבודה שהייתה איזו תאונה ומטוס נכנס לאחד המגדלים", היא סיפרה. "היינו לחוצים ובינתיים המטוס נכנס גם במגדל השני והיה ברור שזו לא תאונה. כשהגענו הביתה הטלוויזיה דלקה וראינו את הבניין השני מתמוטט, זה שבו שי היה. בעלי, על הרקע של המגדל המתמוטט, אמר: 'ברגע הזה איבדנו בן'. רציתי להאמין שהוא נפצע, אבל זה לא קרה".
שי לוינהר היה ברוקר בחברת "קנטור פיצג'רלד", ש-700 מעובדיה נספו באסון הכבד. הוא שהה בקומה ה-103 של המגדל הצפוני בעת שהמטוס התרסק אל תוך הקומה ה-99.
מיד אחרי האסון ניסו יהודית ובעלה להגיע לניו יורק אך נמל התעופה נסגר. "חיכינו שלושה ימים לפני שעלינו על הטיסה הראשונה שנחתה שם, יחד עם הכתבים", המשיכה לספר. "כשהגענו, ידענו לפי פרצופי חברי משלחת הביטחון, שאין כבר יותר שי".
"היום הזה מחלק את החיים שלנו למה שהיה לפני ומה שהיה אחרי, ואלה לא אותם חיים", תיארה לוינהר. בשנת 2009, באותו שבוע שבו התקיימו טקסי הזיכרון לזכר האסון בארה"ב, התבשרו בני הזוג על מות בנם השני, שנפטר מדום לב: "לכן השבוע הזה קשה לנו באופן מיוחד, איבדנו שני בנים באותו שבוע".
על הדקות האחרונות בחייו של שי סיפרה האם: "הרבה זמן זה העסיק אותי מאוד – איך הוא מת, האם הוא כאב, האם הוא ידע, האם הוא הרגיש, אולי זה קרה מיידית. הרבה זמן זה הטריד אותי מאוד. בשבוע הראשון חלמתי כל לילה שהוא נהרג. לאחר זמן מסוים זה כבר לא היה משנה, מה שהיה היה".
ובכל זאת הצליחו במשפחה לקבל רמז קטן למה שאולי התרחש ברגעים האחרונים האלה: "באחת הפעמים שליאת אשתו נסעה לשחרר את הגופה הם נתנו לה את הארנק שלו. היו חסרות בו שתי תמונות, שלה ושל ספיר. על סמך זה ליאת אמרה שהוא הרגיש שזה הסוף והוציא את התמונות כדי שיהיו עליו".
