לגיא עינת, בן 43 מיפו, יש מקצוע לא שגרתי: הוא קרימינולוג שמטפל בפוגעים מינית. ההתמודדות היומיומית מול עברייני מין היא לא האתגר היחיד בעבודה שלו - מה שבאמת קשה זו ההתמודדות מול החברה. "כועסים עליי, שואלים אותי למה לטפל בפוגעים ולא בנפגעים". לעינת חשוב להדגיש שהאמפתיה בחדר הטיפול לא אמורה להגיע מהחברה: "אני יכול להגיע להפגנה בעד החמרת ענישה לפוגעים מינית. זה לא סותר את העבודה שלי".
טיפול בפוגעים מינית הוא הכרחי ליצירת חברה בריאה ומתוקנת, וחוץ מזה - לעינת חשוב להדגיש שרוב הפוגעים היו קורבנות בעצמם. למה בעצם זה הגיוני שמי שנפגע בעבר, ישחזר את הפגיעה על אדם אחר? לפי עינת, ההסבר פשוט: מי שנפגע חווה את העולם כמקום מסוכן, ומשום כך הוא ירצה להגיע לאותה סיטואציה שגרמה לו להיות חסר אונים, אבל להיות בה האיש החזק. מדבר במנגנוני הגנה של בני אדם שאין להם כלים להתמודד עם טראומה - אם בשל גילם הצעיר, ואם בשל מאפיינים אישיותיים כאלה ואחרים. זה לא אומר שעלינו לגלות הבנה למעשה שלהם, אבל זה כן עוזר למטפלים להחליט על הטיפול המתאים.
מי המטופלים שלו? אין פרופיל מסוים, מדובר בפוגעים מכל שכבות החברה, וכן, גם "בני טובים". המטופל הכי צעיר שלו היה בן ארבע, הכי מבוגר – בן 96. לכל אחד מותאם טיפול לפי גילו ולפי העבירות שביצע. ומה ברמה האישית? האם אפשר בבוקר לקיים שיחה קשה עם מטופל בקליניקה, ובערב ללכת לסרט? "אני מכריח את עצמי ואני ממליץ גם לתלמידים שלי, שלומדים להיות מטפלים, למצוא איים של שלווה". הוא עצמו פורק את שעל לבו באמצעות כתיבת שירה. "אנחנו חייבים לחוות גם את כל היופי שיש לעולם להציע", הוא אומר, "אחרת לא היינו מסוגלים לטפל".
