פרסום ראשון: דוח של המועצה לבריאות הנפש, הפועלת תחת משרד הבריאות מותח ביקורת חריפה על מצב שירותי בריאות הנפש בישראל. הדוח, שחובר ארבע שנים אחרי הרפורמה בתחום, שניסתה להנגיש לציבור את הטיפולים, קורא לקבוע סטנדרטים מחייבים לזמני טיפול. כמו כן, המסמך מצביע על מחסור חמור בפסיכיאטרים, במטפלים במקצועות פרא-רפואיים וכן בחדרי טיפול ובמבנים. במשרד הבריאות אומרים כי בשבועות הקרובים יפרסמו הנחיות בנושא.
בין השאר מצביע הדוח על מחסור חריף בשירותים בתחום, המתבטא בין היתר בתורי המתנה ארוכים מאוד שיכולים להגיע עד לשנה וחצי. כמו כן עולה שמטופלים נתקלים בקושי להגיע למרפאות ולבתי החולים. חלק מהמטופלים מתקשים להבין את הצוות הרפואי בשל פערי שפה. ביקורת נוספת נרשמה בזמינות הנמוכה של המענה טלפוני במרפאות, וחוסר במידעה למתמודדים ולמשפחותיהם.
עוד עלה בבדיקת המועצה כי גם הטיפול בילדים ובני נוער לוקה בחסר. מדובר בטיפול בנוגע להתערבות מניעתית, הכוללת מעקב וניטור מצבו של הנער, ולמחסור בשירותים המצריכים התמקצעות מיוחדת - למשל בתחום הפרעות האכילה. על הטיפול באוכלוסייה הערבית נכתב שקיים מחסור בשירותים בישובים ערביים, וכן מחסור חמור באנשי מקצוע ערבים במקצועות בריאות הנפש.
הוועדה המליצה להגדיר סטנדרטים מחייבים לזמינות, נגישות ואיכות הטיפול. כמו כן, הומלץ להכין תוכנית רב-שנתית להכשרת כוח אדם נוסף במקצועות בריאות הנפש. רופאים וארגונים בתחום קוראים למשרד הבריאות ליישם את ההמלצות ולא לאפשר לקופות החולים לקבוע את זמני ההמתנה המומלצים לטיפול.
יו"ר עמותת המשפחות "עוצמה", ריבי צוק, שהייתה חברה בוועדה, הזהירה שאין לאפשר לקופות החולים לקבוע באופן עצמאי את זמני ההמתנה המומלצים לטיפול. היא ציטטה את סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שאמר שיש לקצר את זמני ההמתנה באופן משמעותי.
יו"ר האגודה לזכויות החולה, שמוליק בן יעקב, הגיב לפרסום: "זו שערורייה שמדינת ישראל לוקחת אוכלוסייה מהחלשות ביותר ומפקירה אותה. היחס לטיפול נפשי אמור להיות בדיוק כמו לכל תרופה אחרת. כמו שאף אחד לא היה מוכן לעכב זמני המתנה לחולים אחרים, אין כל הצדקה לתורים ארוכים של חודשים או שנה בתחום בריאות הנפש".
ממשרד הבריאות נמסר: "בשבועות הקרובים יפורסמו הנחיות לשיפור השירות בתחום בריאות הנפש".
