בישראל חיים כיום כ-4,000 הלומי קרב. ביום ראשון האחרון, התאספו עשרות מהם ברחוב בגין בתל אביב, סמוך לקריית הממשלה. "עד היום אני חי עם הדברים יום-יום, לילה-לילה, דקה-דקה", מספר א', לוחם לשעבר בחטיבת גולני. "פתאום ברגע אחד לחטוף התקף חרדה ולהרגיש שכל העולם סוגר עליך. פיצוץ קטן מבחוץ, דפיקת פטיש - ואתה מאבד את זה, אתה לא מתפקד יותר".
במקרים רבים, הפרעת הדחק הפוסט-טארומתית משפיעה על חייהם של הלוחמים ששבים לביתם משדה הקרב. הם מאבדים את כושר העבודה שלהם, הקשרים עם המשפחה ועם החברים מידרדרים, וככל שהלום הקרב מאבד את התפקוד היומיומי שלו - כך המצב הסוציו-אקונומי של המשפחה נפגע קשות. יערית, שנשואה להלום קרב, מספרת: "הוא לא יכול לתפקד בתור בן זוג, בטח שלא יכול להיות אבא. זה עצוב להגיד אבל הילדים מרגישים שהם איבדו את האבא שהיה להם, צריך ממש להתרגל לחיות עם בן אדם אחר".
הלם הקרב משפיע על הסובל ממנו גם באופן פיזי: עוררות יתר שמתבטאת בדופק מואץ, רעידות והזעת יתר. בנוסף, הלום הקרב נוטה להימנע מסיטואציות שעלולות להזכיר לו את האירוע הטראומתי, לרבות הימנעות מרעשים וממראות מסוימים, וכן התרחקות מאנשים שהיו עמו בקרב. יערית מוסיפה שכל דבר מהווה טריגר עבור בעלה:"ההתפרקות מובילה לרעידות, חרדות ותגובות אלימות. הוא נכנס למצב הישרדותי, כולם הופכים להיות אויבים שלו, הוא מרחיק מעליו את כולם".
"דפיקת פטיש - ואתה מאבד את זה". הפגנת הלומי הקרב בתל אביב
קרן צ'יזק, ששירתה כחובשת קרבית, מסבירה כי הסביבה הקרובה של הלום הקרב נפגעת אף היא: "ההשפעה על המשפחה היא עצומה, ההשפעה על הילד שלי עצומה. זה ילד ששומע את אמא שלו צורחת בלילה, זה ילד שרואה את אמא שלו מתמוטטת ובוכה. אני אישית מרגישה שאני הורסת לבן שלי את החיים". י', צלף לשעבר, אמר לכאן חדשות: "הילדה שלי אומרת 'אני לא מביאה חברות הביתה כי אני לא רוצה שתעשה לי פדיחות'. המשפט הזה גומר אותי כל פעם מחדש. הילדים מבינים טוב מאוד מה המצב של אבא שלהם".
הלומי הקרב מסבירים כי שירתו את המדינה - וכעת הם מצפים שתכיר בפגיעה הקשה שנגרמה לחייהם. א' מסביר כי ההליך לקבלת הכרה מהמדינה הוא קשה ומשפיל, והנפגע נדרש להגיע לוועדות השיקום של משרד הביטחון ולשכנע את היושבים בהן כי הוא אכן סובל מהלם קרב - הכל במטרה לקבל זכאות לסיוע. קרן מבהירה: "אנחנו לא נגד אף אחד, אנחנו בסך הכול רוצים שיתייחסו אלינו, שיעזרו לנו, שיתנו לנו את הטיפול שצריך, את הכבוד שמגיע לנו. שלא ישפילו אותנו, שלא יגרמו לנו להגיע למצב של פת לחם רק כי שירתנו את המדינה שלנו".
