האש שכילתה את היישוב מבוא מודיעים הפסיקה לבעור, אבל בני המקום נמצאים במשבר עמוק. המשפחות אמנם הועברו למקום מגורים זמני אבל הן מרגישות שנזנחו על-ידי רשויות הממשלה, לאחר שהעניין התקשורתי בסיפור שלהן נגמר. "אתם במשבר של הממשלה? אנחנו במשבר של החיים! אנחנו נאבקים על החיים שלנו פה... אנחנו ממש פגועים וסובלים", אומרת חנה שטיין. אחותה חיה גלאור מוסיפה: "איך זה יכול להיות שישוב שלם נשרף ואף אחד לא בא ולוקח אחריות?".
חנה מספרת שבזמן שהאש בערה, היא רצה לקרוא לאביה "אתה חייב לצאת". אבא של חנה אמר לה שהוא אינו מוכן עדיין להתפנות. חנה מספרת בשברון לב כי הבינה שעליה לבחור בין לחכות שאבא שלה יהיה מוכן, או לצאת בלעדיו ולחלץ את ילדיה.
"אנחנו חיים בתנאים של מחנה פליטים... כל מה שנשאר לי בשקיות זבל ובתיקים... זה לא יכול להמשך ככה... ההתנהלות מתישה, אין זמן לעכל את גודל הטראומה... לא נראה לי שאני אצליח לשרוד את זה" אומרת אדמהון גלאור, שפונתה ביחד עם משפחות נוספות מהישוב לישיבת צביה קטיף, בישוב יד בנימין.
