חוקרים ישראלים הצליחו לשחזר מעט מטעמי העבר הקדום ולייצר בירה איכותית וטובה משמרים שיצרו מושבות בנקבוביות של כלי חרס עתיקים, שנמצאו באתרי חפירות. החוקרים, ד"ר רונן חזן וד"ר מיכאל קלוטשטיין, מיקרוביולוגים מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית, הצליחו לבודד את השמרים מכלי החרס באמצעות הטבלתם בתמיסת בירה לא מסוננת.
הכלים שמהם נאספו השמרים נלקחו מאתרי חפירות שונים ברחבי הארץ כמו עין-בשור שבנגב, רחוב המסגר בתל-אביב, תל צפית ורמת רחל. מדובר בכלים מתקופות שונות בהיסטוריה, החל משנת 3,000 לפני הספירה ועד המאה הרביעית לפני הספירה. כלומר, מתקופת ייסוד הממלכה המצרית המאוחדת הראשונה בימי המלך נערמר ועד ימי חזאל מלך ארם וימי נחמיה מושל יהודה, תחת שלטון פרס.
"עכשיו אנחנו יודעים מה היה טעם הבירה של פרעה": חוקרים ישראלים הצליחו לייצר בירה משמרים שהשתמרו בכלי חרס בני אלפי שנים שנמצאו בחפירות ברחבי הארץ pic.twitter.com/wOwWA8tgL2
— כאן חדשות (@kann_news) 22 במאי 2019
האתר ברמת רחל, למשל, נחשב מקום מלכותי שבו ישב הנציב הפרסי וארכיאולוגים מעריכים כי הייתה בו צריכה נכבדת של אלכוהול. "הממצאים קורמים אור וגידים לדימוי המקראי על כך שהפלישתים שתו לשוכרה", מסביר הארכיאולוג פרופ' אהרון מאיר שסיפק את כלי החרס לחוקרים.
הסירו דאגה מליבכם. אחרי הייצור, הבירות נבדקו באנליזה כימית של חומרי טעם וריח ובידי צוות טועמים מוסמך מארגון טועמי הבירה הבינלאומי BJCP. תוצאות הבדיקות העלו כי הבירות הן בעלות איכויות טובות וראויות לשתייה.
מתברר שלא רק בכלי חרס נמצא האוצר. החוקרים הצליחו לבודד שמרים גם מנרות חרס קדומים, שמוצאם ככל הנראה משמן הזית. מה שחיזק את ההנחה שמושבות של שמרים מסוגלות להתבסס במשך שנים ארוכות בכלי חרס.
"עכשיו אנחנו יודעים מה היו הטעמים של הבירה הפלישתית והבירה המצרית, הבירה של פרעה מלך מצרים או אכיש מלך גת", אמר ד"ר חזן. "מושבות השמרים שרדו בתוך הכלים ופשוט חיכו שנוציא ונגדל אותם".
ארכיאולוג רשות העתיקות, ד"ר יצחק פז, אמר כי מדובר פה בלא פחות מ"פריצת דרך אמיתית". לדבריו, "זאת הפעם הראשונה שהצלחנו להפיק אלכוהול קדום משמרים קדומים, מהחומרים המקוריים שמהם ייצרו את האלכוהול".
