בחפירות חניון גבעתי שבעיר דוד נחשף היום (רביעי) לציבור שבר קנקן מעוטר בפנים אנושיות מהתקופה הפרסית. זו הפעם הראשונה שכלי מהסוג הזה נמצא בחפירות כלשהן באזור יהודה. את החרס המתוארך בין המאות הרביעית והחמישית לפני הספירה מקשטות שתי עיניים גדולות פעורות, אף, אוזן אחת וקטע קטן מזווית הפה.
הקנקן נתגלה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בגן הלאומי סובב חומות ירושלים. פרופסור יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות שמנהלים את החפירה אמרו כי "כלי חרס מתקופה זו נחשפו בעבר בעיר דוד, אך זו הפעם הראשונה שכלי מהסוג הזה נמצא בחפירות ארכאולוגיות בירושלים או באתר כלשהו ביהודה".
לדבריהם קנקנים שכאלו מכונים "כלי בס" והם היו נפוצים מאוד בתקופה הפרסית במצרים, ביישובים הפיניקים לאורך חופי הלבנט, וכן בפרס. "במיתולוגיה המצרית בס הוא האל המגן על הבית ובייחוד על אמהות, נשים בזמן הלידה ועל הילדים. עם הזמן התפתחה דמותו לאל המגן על כל הטוב באשר הוא וכך נקשר גם עם המוזיקה והריקודים. דמותו עיטרה קירות בתים, וכלים שונים כמו כלי חרס וחפצי יום יום שונים, למשל מראות, או נענדה כקמע על הצוואר. בס מופיע לרוב כמעין גמד מזוקן בעל פנים גדולות, עיניים בולטות ולשון משתרבבת כשהוא הוא עטור בכובע נוצות. דמות נלעגת, גרוטסקית זו, נועדה ככל הנראה לעורר שמחה וצחוק ולהבריח את הרוחות הרעות".
