המבקר מתריע: ליקויים מהותיים בעבודת אגף החקירות של מח"ש

המבקר מתריע: ליקויים מהותיים בעבודת מח"ש
דוח המבקר מתניהו אנגלמן מצביע על האפשרות לבחון הפרדת המחלקה לחקירות שוטרים ממשרד המשפטים • על הפשיעה החקלאית - מליארדים של נזק, רק אחוז קטן מהתיקים מוביל לכתבי אישום • וגם - בפירות והירקות שכולנו אוכלים נמצאו כמויות חריגות של חומרי הדברה אסורים
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
מח"ש  מחש משטרה قسم التحقيق
צילום: Yonatan Sindel/Flash90

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) את דוח המבקר הרשמי, שעסק בין היתר בבחינה להוצאת המחלקה לחקירות שוטרים ממשרד המשפטים ("קשיים ביכולותיה של המשטרה לטפל במישור המשמעתי"), התמודדות עם הפשיעה החקלאית ("70% מהתיקים נסגרו בעילת 'עבריין לא ידוע'"), השימוש בחומרי הדברה בירקות ובפירות ("ליקויים שנחשפו בדוח הביקורת משנת 2017 עדיין לא טופלו") והאכיפה בתחומי הגנת הסביבה ("המשרד פועל בלא תורת אכיפה סדורה ושלמה").

בחינת הוצאת מח"ש ממשרד המשפטים

בנוגע לפעילות המחלקה לחקירות שוטרים ציין אנגלמן כי "ישנן השפעות לשיוך המוסדי של הגופים הנמנים עם המערך, בדגש על השיוך של מח"ש לפרקליטות המדינה ושל מחלקת משמעת במשטרה לאגף משאבי אנוש של המשטרה, על יכולתם להבטיח עצמאות תפקודית מלאה", אמר.

עוד קובע המבקר כי נמצאו ליקויים מהותיים בעבודת אגף החקירות של מח"ש. למשל, גישת חוקרי מח"ש למידע שנמצא בידי המשטרה מוגבלת ולעיתים תלויה ברצון הטוב של הגורמים במשטרה. המבקר מונה ליקויים "בסמכויות, הידע המקצועי והמיומנות של החוקרים, והמשאבים העומדים לרשות האגף ועובדיו. היבטים אלו משליכים על תפקודה של מח"ש כיחידה מבצעית, עצמאית ויוזמת".

משרדי מח"ש (ארכיון). צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

המבקר מגלה כי בשנת 2021 קיבלה מח"ש החלטות סופיות ב-5,356 תיקים. מח"ש סגרה 2,932 תיקים (כ-55%) מבלי שניתבה אותם לגורם אחר במשטרה, שייבחן את הצורך במתן מענה שאינו פלילי.

בנוסף, נמצאו קשיים "ביכולותיה של המשטרה לטפל במישור המשמעתי, הארגוני והפיקודי בכל המידע שמועבר אליה - היעדר הנחיות או קווים מנחים לקבלת החלטה על ניתוב התיקים למסלולי טיפול שונים, תקופות השעייה ארוכות של שוטרים שעלותן למשטרה מוערכת במיליוני שקלים וליקויים בהליכי הטיפול בעבירות משמעת של מתנדבים במשטרה".

ההתמודדות עם הפשיעה החקלאית

בהמשך לדוח מבקר המדינה משנת 2018, בחן אנגלמן את התמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית. בשנת 2021 נפתחו 977 תיקי חקירה בגין עבירות פשיעה חקלאית. 70% מהתיקים נסגרו בעילת "עבריין לא ידוע". כתבי אישום הוגשו רק ב-18% מתוך כלל תיקי החקירה שנפתחו בגין פשיעה חקלאית.

מסך תיקי הפשיעה החקלאית שנסגרו בשנים 2017-2021. אומדן הנזק הכלכלי הישיר והעקיף הנגרם בשנת 2016 מעבירות פשיעה חקלאית עומד על 1.2 מיליארד שקלים.

שריפה במשק חלקאי של משפחת חבר הכנסת רם בן ברק

הפשיעה החקלאית היא פשיעה המכוונת לפגיעה בענפי החקלאות השונים באמצעות גניבה של בעלי חיים או תוצרת חקלאית, גניבת ציוד חקלאי, פגיעה בבעלי חיים, הסגת גבול והשתלטות על שטחי מרעה, הצתות, גרימת נזק לציוד, לתשתיות ולשטחים חקלאיים.

בביקורת הקודמת, עלו ליקויים באופן טיפול המשטרה ומג"ב בעבירות פשיעה חקלאית, ובנוגע למבנה מג"ב והיחידות שאמורות לעסוק במניעת אירועים כאלה. בביקורת המעקב עלה כי חלק מהליקויים טרם תוקנו.

ממשטרת ישראל נמסר: "דו"ח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות המשפיעות על המגזר החקלאי ורובן ככולן זוכות לקשב רב מזה תקופה ארוכה. שכן במסגרת המאבק המתמשך בפשיעה החקלאית על כל גווניה, פועלת המשטרה לסיכול פשיעה ואכיפת החוק תוך השקעת מאמצים ומשאבים רבים בפענוח כל מקרה, זאת למרות שיעורה הקטן יחסית מסך הפשיעה ומתוך הבנת היקף הנזק שנגרם לחקלאי החווה אירוע פשיעה בודד.

"האחריות בטיפול בפשיעה החקלאית הינו של משמר הגבול, הטיפול החקירתי באירועים מתבצעים דרך היחידות המרכזיות של מג"ב הפרוסות ברחבי הארץ. כל תלונה או דיווח המתקבל במשטרה על פשיעה חקלאית, נחקר ביסודיות ובמקצועיות במטרה להגיע לחקר האמת. אנו קוראים לכל מי שהיה קורבן לעבירה פלילית של פשיעה חקלאית ובכלל, לדווח ולהגיש תלונה במשטרה בכדי שנפעל לאיתור העבריינים ולמיצוי הדין עמם, ובמקרים של גניבה, גם להשבת הרכוש הגנוב.

"פעילות המשטרה המתבצעת על ידי לוחמי ומתנדבי משמר הגבול נושאת פרי. בזכות פעילות זו, בעשור האחרון ישנה ירידה מצטברת בהיקף הפשיעה החקלאית של 37 אחוז. בנוסף בשנת 2022, חלה ירידה של מעל 22 אחוז בהיקף הפשיעה החקלאית לעומת שנת 2021, ורק בשנים 2021-2022 נעצרו למעלה מ- 220 חשודים בעבירות חקלאיות והוגשו מעל 400 כתבי אישום נגד חשודים שהיו מעורבים באירועי פשיעה חקלאית. משטרת ישראל תמשיך לפעול נגד כל מי שינסה לפגוע בשלמות רכושם של חקלאים ותושבי המגזר הכפרי בישראל.

"אשר לטענה בדבר נתוני סגירת תיקים בעילת על"ן: לאחר בחינת הנתונים נראה כי אחוז תיקי הפשיעה החקלאית שנסגר על"ן בין השנים 2017-2021 עומד על 56 אחוז. בשנת 2022 עומד הנתון על 44 אחוז, הדבר מעיד על ירידה בשיעורי התיקים שנסגרו על"ן וכן על תוצאות הטיפול הנחוש והיעיל בכל תיקי החקירה בתחום הפשיעה החקלאית".

לא מצליחים לסגור פערים בחינוך

משרד החינוך נכשל בצמצום הפערים בין תלמידים מרקע מוחלש לרקע חזק בבתי הספר היסודיים, כך עולה מדוח מבקר המדינה שבחן את תוכנית התקצוב הדיפרנציאלי, שהחלה לפעול במערכת החינוך לפני כשמונה שנים.

המבקר אנגלמן מצא, כי על אף הקצאת כספים ושעות הוראה רבות יותר לתלמידים בבתי ספר ביישובים בעלי רקע סוציואקונומי נמוך, לא נסגרו הפערים התקציביים ולא צומצמו ההישגים הלימודיים. על פי המבקר, התוכנית לצמצום פערים הגדילה את הפער התקציבי לטובות תלמידים חלשים רק רק בכ-25%.

בנוסף, המבקר מצא כי תוכנית "מרום", שנועדה לחזק את בתי הספר החלשים ולהיות מהלך משלים למודל התקצוב הדיפרנציאלי, לא נתנה את המענה המשלים הנדרש לרוב בתי הספר החלשים ביותר - כמעט 60% מבית הספר שהיו אומרים להשתתף בתוכנית לא לקחו בה חלק.

פערי התקציב הממוצעים בחינוך היסודי, בין תלמיד יהודי בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי ובין תלמיד בחינוך החרדי הגיעו לכ-15% ולכ-30%, בהתאמה. בחמישון הטיפוח החלש, ישנם פערי תקציב בין תלמיד יהודי לתלמיד ערבי של 16% בחינוך היסודי ו-19% בחטיבות הביניים.

שימוש חריג בחומרי הדברה בפירות והירקות שאנו אוכלים 

המבקר פרסם בדוח כי ישנן חריגות בולטות של שאריות חומרי הדברה כימיים בירקות ובפירות. כך עולה מביקורת מעקב שעשה מבקר המדינה. על פי סקרי משרדי החקלאות והבריאות בשנים 2019-2021, נמצאו ממצאים חריגים בכ-25% עד כ-50% מהדגימות.

חלק מהגידולים בהם נמצאו החריגות נצרכים על ידי הציבור הישראלי באופן תדיר: נענע, תות שדה, חסה, מלפפונים, ענבים ועוד. על פי בדיקת המבקר, ב-7.5% מהדגימות בשנת 2021 נמצאו שאריות של חומרי הדברה בשיעור של 25% עד 63% מהכמות המותרת.

התותים שלנו עם חומרים אסורים? צילום (אילוסטרציה): הדס פרוש

בישראל עדיין נעשה שימוש ב-113 חומרי הדברה שנאסרו לשימוש במדינות האיחוד האירופי. הדבר מוביל להיקף שימוש בחומרי הדברה בישראל גבוה ביותר, מבין המדינות שנבדקו באירופה - ביחס לשטח הגידולים החקלאיים במדינה.

מבדיקת המבקר עלה כי ליקויים שנחשפו בדוח הביקורת משנת 2017 עדיין לא טופלו, וזאת בשל חילוקי דעות מהותיים בין משרד החקלאות ומשרד הבריאות בנוגע לאסדרת השימוש בחומרי הדברה. אין שום הגבלות במכירת חומרי הדברה ובשימוש בהם.

גידול של 137% במספר המפגעים הסביבתיים

בדוח פורסם גם מעקב חריף של המבקר, על מערך הפיקוח והאכיפה של המשרד להגנת הסביבה. מרבית הליקויים שעליהם התריע המבקר בדוח משנת 2019 לא תוקנו. נתוני האכיפה של המפגעים המהותיים בכל המחוזות מוסיפים להיות נמוכים.

המשרד פועל בלא תורת אכיפה סדורה ושלמה. במשך 20 שנים, הנושא על סדר היום של המשרד, וטרם הושלם. על פי המבקר, יש פערים ניכרים בין היקף משימות הפיקוח ובין כוח האדם האמון על יישומן. מתוך 16 תקנים בתחום הפיקוח והאכיפה שאושרו לפני חמש שנים אוישו רק תשעה.

5,199 מפגעים סביבתיים תועדו במערכות המידע של המשרד בשנים 2018-2022 ומדובר בגידול של 137% במספר המפגעים, 1,179 בשנת 2021 לעומת 497 בשנת 2013. בביקורת עלה כי בכ-60% מהמפגעים הסביבתיים המהותיים לא ננקטו כלל אמצעי אכיפה.

האומדן הכלכלי של נזקי הפליטות לאוויר של מזהמים ושל גזי חממה לבדם, לפי נתוני 2018 - 31 מיליארד שקלים.

מנכ"ל מגמה ירוקה, אלעד הוכמן, מסר בתגובה לממצאי הדוח: "המשרד להגנת הסביבה מפקיר את בריאותינו. מספר המפגעים הסביבתיים הוכפל, האכיפה הולכת ונעלמת והליקויים לא מטופלים. המחדל הזה עולה לנו בבריאות וברווחה, לצד נזק של 31 מיליארד שקלים מדי שנה", אמר.

עוד הוסיף, "באופן אבסורדי, במקום שהמדינה תפעל לתיקון העוולות הללו, חוק התשתיות הלאומיות שמקודם בימים אלו על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר האנרגיה ישראל כ"ץ צפוי להפוך את חוק אוויר נקי לאות מתה - ולהחמיר בצורה דרמטית את זיהום האוויר והמפגעים הסביבתיים. הדוח החמור הזה כאין וכאפס לעומת מה שצפוי להיות במדינה ללא רגולציה ואכיפה – וכולנו נשלם את המחיר".

44 מגרשים למיליון איש

דוח מבקר המדינה שעסק בנושא מתקני ספורט בישראל, גילה כי בכ-66% מבתי הספר אין אולם ספורט; הפער בין מספר מתקני הספורט ברשויות מרקע כלכלי חברתי נמוך אל מול רשויות מרקע כלכלי חברתי גבוה עומד על 40%; בישראל 44 מגרשי כדורגל למיליון איש לעומת 607 מגרשים למיליון איש בגרמניה ו-547 באנגליה.

בדוח מובעת ביקורת בנוגע לכמות הקטנה של מתקני הספורט בישראל וגם בנוגע לאפליה מובנית נגד נשים ונגד שכבות מרקע חברתי-כלכלי נמוך - החברה הערבית והחברה החרדית.  

בהכנת הידיעה השתתפו: משה שטיינמץ, רובי המרשלג, לירן כוג'הינוף, מיכל וסרמן, יואב בורוביץ'

הפופולריים