החודש נודע כי שופט בית משפט העליון, חאלד כבוב, כי הנאשם באונס במרכז ירושלים ישלח לתסקיר מבחן במטרה לבחון את האפשרות לשחררו למעצר בית. ההחלטה של השופט כבוב לוותה באמירה שעוררה ביקורת רבה נגדו. לדבריו, בין היתר, לא הייתה אלימות פיזית משמעותית במקרה הזה, וזה אחד השיקולים לשקול את שחרורו. הנפגעת הגיבה היום (ראשון) לדברי השופט בריאיון לקרן נויבך בכאן רשת ב, וכינתה את דבריו פוגעניים ומזעזעים.
"הדבר הראשון ששבר אותי הוא הפרסומים בתקשורת ובמדיה. הרגשתי מנוצלת שוב. ניצלו את המקרה לאמירות גזעניות ובעד הרפורמה המשפטית. אני לא מאמינה בזה, הרפורמה היא פתח לעוד פסיקות שמרניות. אני בעד חינוך ומערכת משקמת וטיפול, אבל האמירה שלא הייתה אלימות משמעותית היא בעייתית. זו אמירה לא מדויקת בעליל, פוגעת, מזעזעת", אמרה איילה (שם בדוי).
"נפגעתי בעבר בידי גבר חרדי", סיפרה, "אמרתי לעצמי שהפעם לא אפול ואמשיך לתפקד. לא אפסיק את הלימודים. זה היה לפני 13 שנה וזה עדיין משפיע. הייתי בת 15. אמרתי לעצמי שהפעם אני לא נופלת, אבל שעה אחר כך בשיחה עם המטפל, הבנתי שהפעם התנגדתי פיזית ומילולית, וגם זה לא עזר. האמירה השמרנית של השופט מאפשרת להגיד דברים כאלה, שלא התנגדתי מספיק".
עוד סיפרה כי היחס של בית המשפט בין מתלוננים שונים ושונות הוא שונה. "לא רציתי להתלונן בהתחלה, יצא לי הרבה להכיר את המערכת. כשיש נשים ערביות היחס הוא אחר, לגברים חרדים היחס הוא אחר. לא רציתי לפנות למערכת כי אני חושבת שהרבה דברים לא פועלים בה כמו שצריך. אנחנו מפלים הרבה אוכלוסיות, ופחדתי שיקשרו את הרפורמה למקרה שלי, וזה אכן מה שקרה", אמרה.
באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, הגישו נגד השופט תלונה לנציבות התלונות על השופטים. באיגוד כתבו בין היתר בתלונה: "קביעות אלו יוצרות את הרושם כי המערכת סובלת מבורות ואטימות בכל הקשור לעבירות מין, בפרט כשהן ניתנות במסגרת הערכאה הנכבדת של בית המשפט העליון. נוסף על המסר המדאיג לנפגעות ולנפגעי העבירה עצמם, קיים חשש ממשי שקביעות אלו יצוטטו גם על ידי ערכאות שיפוטיות מוכות יותר, ויהוו תשתית לקביעות משפטיות מוטעות".
