ארון גנדי, נכדו של המנהיג ההודי מהטמה גנדי, אומר היום (רביעי) כי שלום בין ישראל לפלסטינים, יגיע רק אם אנשים ישנו עצמם מבפנים. בריאיון לערן סיקורל בתכנית "השעה הבינלאומית, בכאן רשת ב, אמר גנדי, המבקר בישראל, כי הוא מתרשם שבשני הצדדים, ישראלי ופלסטיני, יש עניין להגיע לשם ואם הפלסטינים לא עושים את הצעד, הישראלים צריכים לעשות זאת. "מישהו צריך להתחיל. אידאולוגיית המאבק הלא אלים היא כלי בידי האדם המתורבת למצוא פתרון מתורבת. מי צריך להתחיל? זה שרואה בעצמו תרבותי יותר ומוכן להקריב למען השלום".
האזינו לריאיון עם ארון גנדי ב"שעה הבינלאומית"
ארון גנדי נולד בדרום אפריקה. בגיל 12 נשלח לבלות עם סבו באשרם בהודו. במשך שנתיים שתה ממנו אידאולוגיה ואמונה, שאותן הוא מנסה ליישם בחייו כעיתונאי וכאיש רוח. גנדי היה מעורב במאבקים לקידום זכויות האדם של השכבות המוחלשות בחברה ההודית. לפני עשור הוכיח שגם הוא לא עומד באידאולוגיה של סבו כשטען במאמר שהיהודים מפיצים שנאה בעולם ומשמשים שחקנים מרכזיים באלימות העולמית. בעקבות הביקורת נאלץ להתפטר מראשות מכון המחקר על שם סבו. הוא מגיע לישראל אחת עשרה שנים אחרי האירוע ההוא. "מעולם לא הייתי כאן קודם וכשצצה הזדמנות לבקר ולתקשר עם האנשים ניצלתי אותה. בינתיים אני נהנה מכל רגע".
גנדי נשאל על המתיחות בין ישראל והפלסטינים: "זה נמשך זמן רב ואני רואה שתמיד, סמוך לאירועים גדולים כמו בחירות, מתעוררים ומתגברים מעשי עוינות. כך שאני לא מופתע אבל גם לא מרוצה שאירועים כאלה מתרחשים עכשיו. שיגור טילים ותגובה על הירי, לא עוזרים בכלל. האלימות כאן לא ממש קשורה לבחירות, יכול להיות שבהודו הרבה יותר. שם ערב הבחירות אנחנו עדים להתלקחות בין הודו לפקיסטן. זה אותו הדבר בהודו. פחות או יותר אותו הדבר בארצות הברית עם הבחירות המתקרבות.
גנדי טוען כי פוליטיקאים מנסים להשיג שליטה בכל דרך אפשרית ומוכנים לייצר אירועים אלימים כדי להישאר בשלטון. "בכל מקום בעולם אנשים הופכים חסרי סבלנות ופונים לדרך אלימה. תמיד מדאיג אותי עד כמה קל לו לאדם להפיץ שנאה במקום להפיץ אהבה. זה משהו שאי אפשר להסביר ושמטריד אותי מאוד. הכי חשוב לישראלים ולפלסטינים להתחיל לדבר. לדבר בכנות כדי למצוא לפתרון. אם הפוליטיקאים יעשו את זה הם יוכלו לפתור את הבעיות ולהשיג שינוי".
