"כשהייתי בכלא, הייתי ממוקד כל הזמן לעשות משהו יהודי, כי הרגשתי שאני שבוי ישראלי בכלא הסובייטי", פותח הרב יוסף מנדלביץ' את הסיפור על סדר פסח שקיים בתא הקטנטן שהוחזק בו כשהיה אסיר ציון. בשיחה עם קלמן ליבסקינד ותמר אלמוג, בכאן רשת ב, סיפר הבוקר (שני) הרב מנדלביץ' כיצד עלה בראשו הרעיון לערוך סדר בתנאים-לא תנאים ואיך התכונן לאירוע.
האיזנו לריאיון בכאן רשת ב
ב-1970, הרב מנדלביץ' נכלא ל-15 שנים בכלא בברית המועצות לאחר שניסה, ביחד עם חבריו, לחטוף מטוס כחלק מהמאבק לעלייה לישראל. הוא היה אז בן 20. עשר שנים אחר כך גמלה בלבו ההחלטה לערוך סדר פסח מאחורי הסורגים."אפשר בכלא להמציא דבר משום דבר", הוא מספר. "אמרתי לחברי לתא, הלל גוטמן: 'בוא נעשה סדר'. זה אמנם רק שני יהודים אבל אפשר לעשות משהו".
מנדלביץ' מספר כיצד החל בחיפוש כרפס. "בחצר הטיולים שלנו ראיתי שבתא ממול גדל מתחת לאספלט עלה קטן ואמרתי: 'זה יהיה הכרפס שלי'. אכלנו במחנה הקודם שבו הייתי עשבים וידעתי שזה עלה אכיל. עקבתי אחריו כמה שבועות עד הגידול ואמרתי שזה בדיוק סמל השאיפה לחירות – עלה כל כך חלש מפלס את דרכו מתחת לאספלט בשאיפה לשמש - זה יהיה הכרפס שלי".
לאחר שדאג לכרפס היה עליו להכין יין. "כשהייתי בחקירות, 10 שנים לפני כן, אבא שלי מסר לי קילו צימוקים ובכל שבת עשיתי קידוש על שלושה צימוקים, כדי למשוך את עשר השנים. אמרתי שעכשיו אשתמש בחופן צימוקים כדי לעשות יין. בכל יום נתנו כפית סוכר אז הוספתי כמה כפיות סוכר והוספתי מים. אדם שמוסר את נפשו למות במאבק על החופש, בשבילו לחסוך כמה כפיות סוכר זה שטויות".
כתחליף למרור השתמש הרב מנדלביץ' בבצל שחילקה הנהלת הכלא כדי להתמודד עם מגיפת השפעת. "במשך שנים כולם בלעו את הבצל אבל אני אמרתי שאם אשים את זה במים זה יוציא עלים ירוקים, אוכל להשתמש בהם כמרור. שמתי על החלון המסורג והעלים עלו לאט-לאט".
כעת, היה עליו למצוא קערה לשולחן הסדר. "הייתה לי בעיה להשיג קערת פסח. חילקו בכל יום עיתון פראבדה כדי לחנך אותנו ברוח הקומוניסטית. אמרתי שאכין מזה קערה יפה וגדולה. הייתה לי גלויה של קערת פסח מהמאה ה-17 ולפיה הכנתי את הכול. הלל ואני צירפנו שותף אוקראיני שהיה איתנו, הוא היה לפני כן בתא עם נתן שרנסקי וכך הוא קיבל חינוך יהודי. בינינו, זה לא היה סדר כהלכה, אבל סמל ליהודים שלנו ברוסיה".
למחרת היום נלקח שותפו הלל גוטמן מהתא. "לפני שנפרדנו אמרנו שבטח מישהו עקב אחרינו ורצה להפריד בינינו. הוא נעלם להרבה זמן. אחרי חודש טיילתי בתא הטיולים ליד נתן שרנסקי ושאלתי אותו: 'מה קרה עם הלל?'. הוא אמר לי: 'מה, אתה לא יודע? שחררו את כל החברים שלך מחטיפת המטוס והם עלו ארצה'. אמרתי: 'איזה יופי, ישר מסדר פסח לממש את יציאת מצרים, יצאת ברית המועצות'".
הרב מנדלביץ' הועבר לאחר מכן מהכלא למחנה כפייה, שם שבת רעב אחרי שהשלטונות החרימו חומש שהיה ברשותו. הוא הצליח להעביר מידע בדבר שביתת הרעב אל מחוץ למחנה. בעקבות זאת התקבלה ההחלטה לשחררו.
