מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא פרסם היום (שני) דוח רחב היקף העוסק בביקורת על משרדי הממשלה ועל גופים ציבוריים. נמתחה ביקורת על משרד החינוך ועל המשטרה בדבר העסקתם של עברייני מין בקטינים ובדבר הטיפול בהם. "לפחות תשעה עובדי הוראה שהורשעו בעבירות מין, הועסקו במערכת החינוך", נכתב בדוח.
דוח מבקר המדינה: "משרד הבריאות לא נערך להזדקנות האוכלוסיה"
"המסקנות אחרי חשיפת המורה הפדופיל לא יושמו"
גם אחרי פרשת המורה הפדופיל שאול שמאי, שלימד בבית ספר יסודי בתל אביב, הועסקו במערכת החינוך לפחות תשעה עובדי הוראה שהורשעו בעבירות מין. כך עולה מדוח מבקר המדינה. נכתב כי רוב המסקנות וההמלצות שעלו לאחר חשיפת המורה הפדופיל לא יושמו.
המבקר שפירא מצא כי אחרי מבצע מיוחד שערך משרד החינוך לבדיקת כל המורים ממלאי המקום, 36 ממלאי מקום הועסקו במשרד החינוך, על אף שהיו חסומים במאגרי המידע ולא בוצעה בדיקה אם הם חסומים בשל עבר פלילי. המבקר כתב בדוח כי מדובר בכשל מתמשך של משרד החינוך בהסדרת ממלאי המקום בהוראה.
המבקר מצא עוד כי המורים המחליפים בבתי הספר אינם נדרשים להיות בעלי השכלה מינמלית, ניסיון קודם או התאמה פדגוגית. משרד החינוך, כתב המבקר, לא קבע תנאי סף מחייבים להעסקת ממלאי המקום. דוח המבקר מציין עוד שבמאגר ממלאי המקום, שהוקם לאחר פרשת המורה הפדופיל, לא הוקם מנגנון פיקוח על רשימת המועמדים.
משרד החינוך דחה את הטענות המועלות בדוח. "המשרד מתייחס לסוגיית מניעת העסקתם של עברייני מין בכובד ראש ופועל ללא לאות כדי לקדם במהלך השנים האחרונות שורה של מהלכים ופעולות כדי למנוע את כניסתם של מועמדים עבריינים למערכת החינוך. בתוך כך אומרים במשרד, ממצאי המבקר מתייחסים לתקופה שאינה משקפת את המצב הנוכחי, שכן, כאמור, מאז נקט המשרד בשורה של תיקונים ועדכונים חדשים", נמסר.
"לרבים מעברייני המין לא נעשתה הערכת מסוכנות"
מהביקורת על הטיפול בעבירות מין בקטינים עלה כי כ-60% מעברייני המין שנשאו עונש מאסר לא השתלבו בתכנית שיקום וטיפול וכי לרבים מהם לא נעשתה הערכת מסוכנות. עוד עלה כי ישנו מחסור בתקנים לחוקרי ילדים במרכזי ההגנה וכי חלה ירידה של כ-45% במספר הבדיקות הרפואיות שבוצעו בילדים נפגעים על אף שהוחלט כי יוקצה רופא לכל מרכז.
"שוטרים במקרים רבים לא מפנים ילדים ונערים לחקירות במרכזי ההגנה, על אף שנוהלי המשטרה קובעים כך", נכתב. נתגלו ליקויים במטה הלאומי להגנת ילדים ונוער באינטרנט (מוקד 105), כך שעד סוף 2018 לא הייתה למטה תכנית עבודה סדורה ותפיסת הפעלה.
בטיפול בתיקים הפליליים נמצא כי כ-70% מהם נסגרו והיו תיקים שהטיפול בהם נמשך יותר משנתיים ואף ארבע שנים. נמצא עוד כי על אף הגידול באוכלוסיה ולמרות החלטות שהתקבלו, יש מחסור במרכזי טיפול בקטינים נפגעי עבירות מין.
"המשטרה לא מצליחה לבסס ראיות בעבירות רכוש"
דוח מבקר המדינה מצא ליקויים חמורים בטיפול המשטרה בעבירות רכוש. המבקר מצא כי הרוב המוחלט של התיקים הנפתחים בעבירות אלו, נסגרו משום שהמשטרה לא הצליחה לבסס ראיות שיביאו לידי הגשת כתב אישום. "רק באחד מתוך 15 תיקי חקירה מוגש כתב אישום", נכתב בדוח.
מרבית תיקי החקירות של עבירות רכוש נסגרים בעילת עבריין לא נודע בתוך שבוע ימים מיום פתיחתם. עוד נמצא שכשליש מהם נסגרים בתוך יומיים בלבד. המבקר ציין עוד כי אמנם חלה ירידה בהיקף עבירות רכוש, אולם נמצא כי מרבית נפגעי עבירות הרכוש לא מדווחים כלל למשטרה על ביצוע העבירה בשל חוסר אמון וכי רבים מאלו שדיווחו למשטרה אינם שבעי רצון מטיפול המשטרה.
מהדוח עלה עוד כי המשטרה סגרה תיקים בעילת "עבריין לא נודע" מבלי שפעלה לאתר ראיות דיגיטליות ובלי בדיקה באמצעים טכנולוגיים שיש ברשותה. המשטרה סגרה תיקים בגין גניבת טלפונים סלולריים בלי שפעלה לקבל נתוני תקשורת כדי לאתרם וכדי להשיג ראיות נגד העבריינים, וכן בתיקי גניבות כרטיס אשראי לא גבתה מהמתלוננים את פרטי הכרטיס וכלל לא בדקה אם נעשה בו שימוש.
מהמשטרה נמסר: "משטרת ישראל פועלת במשך כל ימות השנה לאכיפת החוק וצמצום פשיעת הרכוש בכל רחבי הארץ, משקיעה מאמצים ומשאבים רבים ומבצעת באופן תדיר פעילות אכיפה מוגברת במישור המודיעיני והמבצעי נגד כנופיות ועבריינים. פעילות המשטרה בשנים האחרונות לחקירה ומניעה של עבירות הרכוש בכלל, ועבירות גניבות הרכבים וההתפרצות בפרט – הובילה לשיעור להורדה של 30% בעבירות הרכוש בישראל בחמשת השנים האחרונות, ירידה של 6.5% בשנה החולפת ומנגד עלייה של 26.5% בכמות כתבי האישום שהוגשו נגד עברייני רכוש – נתון המשקף הגברה משמעותית של סיכוי העבריין להיתפס. בנוסף, מדי שנה המשטרה משיבה רכוש שנגנב לבעליו, מרכבים ועד פלאפונים, והעובדה החשובה ביותר היא שמשטרת ישראל הצליחה להוריד את כמות עבירות הרכוש בישראל לשפל חסר תקדים מזה שנים רבות, על אף הגידול המתמשך בשיעור האוכלוסיה".
ביקורת על מצ"ח: "העדר הנחיות ברורות בתחום החקירות"
שפירא מתח ביקורת נוקבת על התנהלות המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח). בין השאר ציין את העדר הוראות והנחיות ברורים בתחום החקירות, עיכובים בבקשות מצ״ח לגופים השונים, בעיות בזירות חקירה וטיפול במוצגים, תפקוד לקוי של היחידה לחקירות הונאה, בעיות בהעברת רישום פלילי בין צה"ל והמערכת האזרחית ובעיות באיסוף מודיעין בנושא גניבות אמצעי לחימה ונשק.
מבקר המדינה ביקר גם את מערכת המשפט ביהודה ושומרון: "הפקודות לגבי יחידות בית המשפט לא תוקפו שנים, לא קבועים כללי אתיקה מקצועיים לשופטים ולא מתקיימת הפרדה בין מבקר בית המשפט לבין שופטים".
"צה"ל על הביקורת ויפעל למימוש מסקנותיה באופן מהיר. הדוח התקבל בצה"ל לפני מספר חודשים והפערים שהועלו בו, טופלו באופן מיידי או נמצאים בתהליך הטמעה", נמסר בתגובה לדוח. "בנוגע להפרדת באי בית המשפט מהשופטים, כבר כיום מתקיימת הפרדה עניינית מלאה בין השופטים ונציגי בית המשפט לבין נציגי התביעה הצבאית והסנגורים הפועלים במתחם. כמו כן, בוצעו צעדים מיידיים וארוכי טווח בכדי לבסס את ההפרדה בין השופטים למבקרים".
"ליקויים יסודיים בניהול פרויקט תנופ"ה במשרד המשפטים"
ליקויים יסודיים נמצאו בניהול פרויקט תנופ"ה במשרד המשפטים. מדובר במערכת ייעודית לניהול תיקי הפרקליטות באופן אלקטרוני. נכתב כי ביצוע הפרויקט החל בשנת 2005, אך עד כה לא הושלם ולדברי המבקר, רחוק מסיומו.
"הפרויקט אינו פועל על פי תכנית הפרויקט, הוא מתנהל ללא לוחות זמנים, ללא תקציב ייעודי והמשרד אינו מנהל מעקב עלויות רב שנתי", נכתב בדוח. מבקר המדינה מתח ביקורת על האגף למערכות מידע, על מנכ"לית המשרד, החשב ויחידת הניהול על שאין להם אומדן לעלויות הצפויות להשלמת הפרויקט.
המבקר ציין כי אחד היעדים החשובים ביותר של מערכת תנופ"ה - יצירת ממשקי עבודה ממוחשבים עם מערכות המידע של גורמי אכיפת החוק, כמעט שאינו מקודם שנים בשל מחלוקות. "התבצרותו של כל צד בעמדתו משמרת תהליכי עבודה מיושנים ומסכלת כל מאמץ לקדם ממשק עבודה ממוחשב המתאים לתקופתנו - עידן טכנולוגיית המידע".
"מערכת המשפט, המשטרה ושב"ס לא מונגשים לבעלי מוגבלויות"
מהדוח עלה כי מערכת המשפט, המשטרה ושירות בתי הסוהר אינם מונגשים ואינם ערוכים לטיפול באנשים עם מוגבלויות - מצב שעלול להביא לשלילה של זכויות. עוד עלה כי ביותר מ-95% מן המקרים שממונה בהם אפוטרופוס לאדם, עמדתו של האדם אינה נשמעת כלל בהליך, בניגוד להוראת החוק.
בהכנת הידיעה השתתפו: ורד פלמן, רועי ינובסקי, אוריה אלקיים, מיכל וסרמן, קטי דור, עמית תומר, גילי כהן, יובל אגסי, עופר חלפון, אמוץ שפירא, לירן כוג'הינוף ונופר משה
