מלי, אם לשלושה בת 37 מאילת, היא פעילה חברתית בנושא פגיעות מיניות, בעיקר בילדים. את הנושא היא מכירה מקרוב, על בשרה, לאחר שעברה פגיעה מינית קשה בתוך המשפחה לאורך ילדותה. "כבר כילדה בת שמונה-תשע, ידעתי עוד מהנגיעה הראשונה שמשהו פה לא תקין, שלא ככה אבא אמור לנהוג עם ילד", היא מספרת בכאב. "אני זוכרת שאחרי הפעם הראשונה, שכבתי במיטה והסתכלתי על התקרה, ניסיתי להבין מה היה".
מלי אמנם הרגישה שמשהו לא בסדר, אבל עיכלה את מה שעבר עליה לאורך שבע שנים רק כשהגיעה לתחנת המשטרה כדי להגיש תלונה: "ישבתי מול חוקרת נוער וסיפרתי לה כמו מכונה, לפרטי פרטים. זו הייתה הפעם הראשונה בחיים שסיפרתי מה עבר עלי. היא הייתה המומה, והתחילה לבכות. היא אמרה לי 'אני לא מאמינה, זה באמת מה שהוא עשה לך?'. ראיתי את התגובה שלה - ופתאום התחלתי לבכות".
מלי חושבת שאביה דימה לעצמו סוג של מערכת יחסים איתה. "כשניסיתי להפסיק את זה ולהתנגד לו - הוא אסר עלי להתקלח, שם מנעול על המקרר כדי שלא אוכל, אסר על שאר האחים לדבר איתי". כשהייתה בת 15, עברה מלי תוך שנה וחצי שלוש הפלות לאחר שאביה הכניס אותה להריון.
"הוא אמר לי 'למות תהיה המשאלה הכי טובה שלך'". מלי ואחותה
"הייתי בנקודת שבירה, העיניים שלי היו נפוחות מדמעות ורציתי למות", היא משחזרת. "הוא אמר לי 'אני לא אתן לך למות, אעשה לך את המוות עד כדי כך שלמות תהיה המשאלה הכי טובה שיכולה להיות לך'". לדבריה, המשפט הזה גרם לה להפסיק לראות אותו כאביה, והיא הצליחה לעבור את התקופה החשוכה בעזרת אחותה. "האמנתי שמשהו קורה, לא ידעתי בדיוק מה", מספרת אחותה של מלי. "חשבתי שמלי היא הנסיכה, הילדה הטובה. אבל היא גם הייתה מסוגרת ואי אפשר היה לגשת אליה. בדיעבד זה יושב לי על המצפון".
