חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו ננו-חלקיק שעשוי לשמש כחיסון נגד סרטן העור הקטלני מלנומה. כך פורסם היום (שני) במאמר בכתב העת Nature Nanotechnology. החיסון שפותח במחקר בניסוי בוצע בקרב עכברי מעבדה ונמצא יעיל.
את המחקר הובילה פרופ' רונית סצ'י פאינרו, המשמשת ראש המחלקה לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה וראש המעבדה לחקר סרטן וננו-רפואה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. הניסוי הוכח יעיל ביותר בשלושה מצבים עיקריים: כטיפול מונע, כתרופה לגידול הראשוני ולמיגור גרורות.
החוקרים במעבדתה של פרופ' סצ'י-פאינרו פיתחו חלקיקים זעירים העשויים מפולימר מתכלה, שגודלם כ-170 ננומטר. בתוך כל חלקיק "ארזו" החוקרים שתי שרשראות קצרות של חומצות אמינו (פפטידים) שמאפיינים תאי מלנומה. לאחר מכן, הם הזריקו את הננו-חלקיקים לעכברי מודל שנשאו מלנומה בעור.
פרופ' סצ'י-פאינרו סיפרה כי החלקיקים עוררו את מערכת החיסון של העכברים, כאשר תאי מערכת החיסון למדו לזהות ולתקוף את תאי המלנומה. לדבריה, "המשמעות היא שמעכשיו מערכת החיסון של העכבר המחוסן תתקוף את תאי המלנומה, אם וכאשר יופיעו בגופו".
צוות החוקרים (מימין לשמאל): ד"ר אנה סקומפרין, פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ד"ר ג'ו קוניוט ופרופ' הלנה פלורינדו (צילום: גליה טירם)
בהמשך המחקר בחנו החוקרים את יעילות החיסון בשלושה מצבים שונים: מניעה, טיפול בגידול הראשוני וטיפול בגרורות. בשלב הראשון (מניעה) העכברים לא חלו, והחיסון הצליח למנוע את המחלה. בשלב השני (טיפול בגידול הראשוני) הטיפול המשולב עיכב משמעותית את התקדמות המחלה והאריך במידה רבה את חיי כל העכברים שנבדקו.
בשלב השלישי (טיפול בגרורות) שנעשה ברקמות אנושיות של גרורות מלנומה במוח, נמצא כי הן אכן מכילות את שני הפפטידים המהווים יעד לחיסון. בניסוי המשך שנערך עתה, נבחנת יעילות החיסון למלנומה בקרב עכברי מעבדה עם גרורות באזורים שונים בגוף כמו מוח, ריאות, כליות ועוד.
