בכיתה א'3 בבית הספר חופים ביד מרדכי היו 27 תלמידים, אבל את שנת הלימודים הקרובה יפתחו רק 22. זאת לאחר שחמש משפחות החליטו לעזוב את עוטף עזה. לי שאטו, שעוזבת עם משפחתה לקוסטה ריקה, אמרה לכאן חדשות: "היה רגע שהבנתי שזהו, אני עם הטירוף הזה סיימתי. הבריאות הנפשית והפיזית שלי מעל הכל, אני לא מוצאת סיבה להישאר פה".
חזי ששונוב, שהגיע עם משפחתו רק ממרכז הארץ רק בשנה שעברה, סיפר: "כשטוב פה, זה טוב באקסטרים. זה בא מממש טוב לממש רע. הרעש היה שונה, היה לחץ מטורף אצלנו בבית. זה מצחיק לדעת שהילדים שלך יוצאים למוחרת לשחק בלאסוף רסיסים". שושנוב, שהחליט לחזור למרכז, אמר: "לא חשבתי שזה יהיה כזה קצר. אבל דברים נראים אחרת מפה".
עינב דרורי שעברה לארצות הברית עם משפחתה מספרת על הקשיים בעוטף עזה, והטראומה שנשארה לילדיה. לדבריה, "זה מעציב וזה מפתיע. השנה הזאת זה משהו שלא חווינו עדיין. הילדים יודעים שאין צבע אדום אבל הם עדיין חוששים. את הסימנים של הפוסט טראומה רואים פה טוב. בהתחלה הקטנצ'יק אמר כל הזמן צבע אדום או שעד היום בעצם כולנו ישנו באותו חדר. הם לא מסכימים לעזוב אותנו".
