קרן המטבע הבינלאומית (IMF) הזהירה במפורש כי חוסר הוודאות שמביאה עמה הרפורמה המשפטית עלול להוביל להשלכות שליליות על צמיחת הכלכלה הישראלית, גם בטווח הארוך. הארגון המסונף לאו"ם הציג היום (רביעי) דוח ראשוני שעוסק בביצועים של כלכלת ישראל בשנת 2022.
"חוסר הוודאות סביב הרפורמה המשפטית מציג סיכון לירידה בצמיחה", נכתב בדוח. "בהיעדרו של פתרון קבע בר-קיימא פוליטי, התמשכות של מצב זה עלולה להגדיל באופן משמעותי את מחיר הסיכון בכלכלה הישראלית, להדק את התנאים הכלכליים ולפגוע בהשקעות ובצריכה - ולכל אלו השלכות פוטנציאליות על הצמיחה, גם בטווח הארוך".
ביחס לצעדי המדיניות המקרו-כלכלית שמומלץ, נכתב בדוח כי "צמצום מתמשך של חוסר הוודאות לו גורם הדיון הנוכחי אודות הרפורמה המשפטית הוא חשוב כדי 'להדגיש את קו הבסיס'". כלומר, צעדים שיפחיתו לתקופת זמן קבועה את חוסר הוודאות סביב הרפורמה המשפטית מצריכים פתרון בר-קיימא פוליטית, שיתווך באופן ברור ויובן כהלכה גם מקומית וגם כלפי חו"ל. עוד נכתב בהקשר זה כי "כמו בכל מדינה, שימור חוזקו של שלטון החוק יהיה צעד חשוב עבור הצלחה כלכלית".
עוד לפני הרפורמה המשפטית, בדוח הקרן נכתב בכלליות כי הסיכונים הכלכליים השליליים של ישראל משקפים גם סיכונים חיצוניים וגם את חוסר הוודאות סביב הרפורמה המשפטית. צוות הקרן בישראל צופה האטה בצמיחת הכלכלה הישראלית של כ-2.5% בשנת 2023, האטה שתשקף לטענתו את הירידה בכוח הקנייה של משקי הבית ואת הריסון בהשקעות על ידי עסקים.
הדוח גורס כי המדיניות הפיסקלית של ישראל הולמת את הרצון לשמור על "סופגי הלם" ואמורה להביא לצמיחה. המדיניות המוניטרית של ישראל, כך מוצע בדוח, צריכה להישאר "הדוקה" כפי שהיא עכשיו, וזאת בשל מצב שוק העבודה והעובדה ששיעור האינפלציה הוא מעל טווח היעד שלו.
בחודש שעבר חברת דירוג האשראי מודי'ס הורידה את אופק דירוג האשראי של ישראל מחיובי ליציב. למעשה מדובר על תחזית דירוג האשראי של ישראל וכעת מודי'ס אינה חוזה העלאה של דירוג זה ומותירה אותו יציב. דירוג האשראי עצמו נותר ללא שינוי ברמת A1.
בהודעה שהוציאה מודי'ס נכתב: "השינוי מחיובי ליציב משקף הדרדרות של הממשל הישראלי שבאים לידי ביטוי באירועים האחרונים בהצעת הממשלה לשינוי שיטת המשפט. בזמן שהמוני מוחים הביאו את הממשלה לעצירת החקיקה המשפטית והגעה לדיאלוג עם האופוזיציה - מראה שהממשלה ניסתה לקבע רפורמה רחבה ללא מציאת קונזצנוס רחב , מצביעה על החלשות החוסן המוסדי והיכולת לצפות מדיניות".
