העיסוק הגובר של שר המשפטים יריב לוין בענייני הרפורמה מגיע לא פעם על חשבון נושאי משרדו - שהולכים ונערמים. לדוגמה, עיכוב ביותר מארבעה חודשים של המינוי לנציב הביקורת על הפרקליטות. נציב זה אחראי לטיפול בערעורים על התנהלות לא ראויה של פרקליט מדינה או תובע משטרתי כלפי חשוד או נאשם. בעקבות העיכוב במינוי, ואי הארכת כהונתה של ממלאת המקום – ועדת הערעורים לא התכנסה במשך שלושה חודשים.
חגית מפונת דיור ציבורי, פנתה לועדת הערעורים, אשר קובעת בין היתר מי ימשיך להתגורר בדירה, במקרה של פירוד בין בני זוג גרים בדירה בדיור ציבורי. הגרוש של חגית ישב בכלא בגין מעשה סדום על התעללות בבת שלהם, מעשים מגונים ואלימות במשפחה כלפיה. ב-2014 בדיונים ברבנות הוא הגיש בקשה שתצא מהבית כאשר ישתחרר מהכלא. בסופו של דבר חתמה חגית על ההסכם מכיוון שסירב לתת גט. לפני שנה הוא השתחרר מהכלא וכעת הוא דורש את הדירה "היום מסתבר שחתמתי על הגזר דין מוות שלי, כי הרבנות הוציאה לי צו פינוי מהבית" במקביל הגישה חגית בג"ץ והיא עדיין ממתינה להחלטה."המעקלים כבר בדרך לכאן, אני לא מאמינה שהפינוי ייעצר. אני אהיה ברחוב".
לריאיון המלא עם קרן נויבך בכאן רשת ב
תגובת הנהלת בתי הדין הרבניים לא מכחישה את הנאמר: "בתי הדין הרבניים פוסקים בענייני חלוקת הרכוש בהתאם להוראת החוק והפסיקה האזרחית. במקרה הנ"ל מדובר בתיק עליו הוגש ערעור לבית הדין הגדול לערעורים בירושלים אבל המערערת לא השלימה את הליכי הערעור הנדרשים והתיק נסגר. בני הזוג הנ"ל חתמו על הסכם במסגרתו הדירה תעבור לחזקתו של האיש, כאשר האישה הייתה מיוצגת על ידי עו"ד. על פי החוק והתקנות במקרים בהם הילדים אינם קטינים המשך המגורים נקבע על פי החלטת בני הזוג". חגית טוענת כי לא השלימה את הליכי הערעור ברבנות משום שדרשו ממנה להפקיד 25,000 שקלים, סכום שלא היה לה.
תגובת משרד המשפטים: "בהמשך לפניית שר הבינוי והשיכון מיום 16.04.23 בבקשה למנות נציג ציבור לועדה, איתר משרד המשפטים מועמד ולאחר בחינה משפטית המינוי נחתם ונשלח למשרד הבינוי והשיכון, והיום יתכן שסוף סוף הועדה הזו תכונס".
הנציב אכן מונה לאחרונה, אולי החל השר הלוין לקדם עניינים גם במשרד המשפטים עצמו עקב הביקורת עליו או משום שהרפורמה לא רוקמת עור וגידים.
