חדשות הערב | כאן 11
בבירור שערך מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה עלה שבמקרה הנוכחי הותקן אמצעי להאזנת סתר במכשיר של אחד החשודים בתיק, שנגדו לא הוגש כתב אישום. מדובר בתיעוד ממצלמת אבטחה שהגיע למשטרה מהטלפון הסלולרי של אביו של אחד הנאשמים. קבלתו היוותה חריגה מצו האזנת הסתר שניתן למכשיר הסלולר של האב.
על בסיס המידע שאותר באותו מכשיר, המשטרה ביקשה וקיבלה צו שמסמיך אותה לבצע פעולת חקירה נוספת שהניבה תוצרים ראייתיים. התוצרים הוכנסו לתיק החקירה, הוטחו בפני הנחקרים בתיק ואף הוגשו לבית המשפט כמוצג.
זו הפעם הראשונה מאז הפרסומים על השימוש של המשטרה בתוכנות ריגול, שהתגלה כי במסגרת הפעלת תוכנות הריגול נעשה שימוש ראייתי במידע שחורג מצו האזנת הסתר. תוצאות הבדיקה הועברו לפרקליט המדינה, עמית איסמן, שהורה על משיכת הראיה שהושגה לאלתר, ויידוע ההגנה ובית המשפט בדבר הפגם בהשגת הראיה.
הפרקליטות הודיעה לבית המשפט שלא תשתמש באותו תיעוד ובדברי הנאשמים בחקירות ביחס לצילומי האבטחה. הם ביקשו להוציא את החומרים הללו מתיק המוצגים במשפט ולהמשיך לנהל אותו למרות החריגה שנמצאה. בפרקליטות לא חושבים שהדבר יפיל את התיק.
בפרקליטות אומרים שמפברואר 2022 נבדקו 27 תיקים בהם נעשה שימוש באמצעים להאזנת סתר לתקשורת בין מחשבים, הכוללים חדירה למכשירי קצה. עד כה, הבדיקות העלו שגם כשהרוגלות אספו פרטי מידע עודפים, החורגים מגדרי המותר במסגרת האזנת הסתר, לא נעשה כל שימוש ראייתי או מודיעיני במידע החורג מהמותר. זהו המקרה הראשון שבו נחשף שימוש ראייתי במידע עודף שנאסף שלא כדין, במסגרת השימוש בתוכנות ריגול.
ממשטרת ישראל נמסר כי "בדיון שהתקיים היום בבית משפט המחוזי בחיפה, הורתה פרקליטות המדינה על משיכת ראייה בתיק רצח כפול המתנהל בפניו. מדובר בחריגה שהתגלתה לאחרונה ובתיאום עם הפרקליטות הוחלט על הסרת הראייה ממארג הראיות כנגד הנאשם במסגרת כתב האישום שהוגש נגדו ועדיין מתנהל כתיק רצח כפול בבית המשפט. יודגש כי משטרת ישראל תמשיך להילחם בפשיעה החמורה, במסגרת החוק והסמכויות המוקנות לה".
בחודש פברואר 2022 הצוות שהוקם לבדיקת פרשת המשטרה ותוכנות הריגול קבע כי לא נמצאו אינדיקציות לכך שהמשטרה הפעילה את תוכנת הריגול פגסוס ללא צו. הצוות הוקם בעקבות תחקיר כלכליסט שטען כי המשטרה הדביקה בתוכנת הריגול פגסוס גורמים ממשלתיים, מקורבים לנתניהו, ראשי ערים ועוד.
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה עמית מררי, שעמדה בראש הוועדה, קבעה כי בתחילת 2016 המשטרה החלה להשתמש בתכנה של NSO על אף שהקצינים האחראים ידעו כי נדרשות התאמות וכי הן לא בוצעו בפועל. ועדת מררי לא ידעה להצביע מי במשטרה קיבל את ההחלטה על כך.
