בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום (ראשון) תשעה חודשי עבודות שירות על ליאור סולומון שהורשע בעבירות שוחד מיני כלפי שלוש נשים ופגיעה בפרטיותן. זאת בעוד העונש הנהוג בעבירות שוחד הוא מאסר בפועל. סולומון היה ראש הדסק האתיופי ברשות האוכלוסין וההגירה, ויצר קשרים מיניים עם נשים תמורת טיפול שלו בבקשות שהן הגישו לרשות, בהן בקשות לאישור הבאת קרובים מאתיופיה. הוא זוכה מעבירות בשש נשים אחרות ומעבירה של הפרת אמונים. הפרקליטות ביקשה לגזור עליו ארבע שנות מאסר. ביציאתו מבית המשפט אמר סולומון כי מי שפגעו בנשים אלה המשטרה והפרקליטות. הוא הושהה מתפקידו ברשות אך עדיין מקבל שכר חלקי.
השופט אילן סלע הסביר כי "מדובר בפגיעה ברמה ובתדמיתו המוסרית של השירות הציבורי", וכי "מדובר באוכלוסייה מוחלשת שמחייבת זהירות מוחלטת". הוא אף הדגיש כי "הנאשם לא נטל אחריות למעשיו ואמר שמדובר בסגנון מקובל בעדה האתיופית, וחבל שזה נאמר".
אך למרות זאת, השופט הוסיף כי היה "קושי ממשי בחשיפת העבירות", וכי "יש לתת משקל לשיהוי בהגשת כתב האישום". לדבריו, "לא ניתן הסבר מדוע עברו ארבע שנים מאז החקירה ועד הגשת כתב האישום. במקרה הזה מדובר בשיהוי משמעותי ובלתי מוסבר שהוא מחדל. שיהוי זה לא הביא לביטול כתב האישום, אך יש לתת לכך משקל בעונש. שכן הוא נשא בחלק ניכר מעונשו, וזוכה מרוב העבירות".
צו עיכוב ביצוע ניתן לעונש לעבודות השירות לצורך שקילת ערעור על העונש מצד הפרקליטות. עורך הדין שחר מלול מהפרקליטות אמר בתום הדיון כי מדובר בגזר דין מקל וכי התגיעה תלמד ותשקול את הצעדים הבאים. "מדובר בבכיר ברשות ההגירה שהיה אמון על אשרות כניסה לישראל והורשע בעבירות שוחד בעל אופי מיני ופגיעה בפרטיות", אמר נציג הפרקליטות. "נשים קשות-יום פנו אליו וביקשו ממנו סיוע בהבאת קרובי משפחתן לישראל, והוא ניצל את מעמדו ואת תפקידו וביקש מהן לקבל מגע מיני, ובחלק מהמקרים קיים עימן מגעים מיניים ושיחות מיניות, בתמורה לקידום בקשותיהן. עתרנו לבית המשפט כדי להשית על הנאשם עונש של ארבע שנות מאסר בפועל לצד עונשים נוספים, על מנת שיבטא את החומרה במעשיו של עובד ציבור, מי שאמור להעניק שירות תקין ועל פי חוק לאזרחים".
תגובת עורכי דינו של סולומון, אלי פוקסברומר ותהילה פרץ פינטו, מהסנגוריה הציבורית: "בית המשפט זיכה את ליאור מרוב האישומים בצדק, ועונשו משקף גם התייחסות של בית המשפט לאפליה שבהעמדתו למשפט על מעשים שהמשטרה סוגרת בשורותיה בדין משמעתי לכל היותר (אם בכלל), ולמחדלים כבדים של הפרקליטות בטיפול בתיק.
"מה שנתפס כשיח בין אישי ועממי בקהילות אחרות, פורש בתיק זה כשיח מנצל מצד הנשים וליאור. זו לא פעם ראשונה שעולות מאתיופיה שהעידו במשטרה זכו ליחס שונה ומשפיל. בית המשפט מתח ביקורת על כך שאחת מצוות התובעים הכינה וליוותה עדה שהיא בת דודתה. ניגוד אינטרסים חמור זה לא גולה לבית המשפט זמן רב על ידי התביעה.
"הסנגוריה הציבורית תמשיך להילחם באפליה של יוצאי אתיופיה ברשויות החוק. לא ניתן להשלים עם ניהול הליך בידי התביעה בניגוד עניינים וללא שקיפות כלפי בית המשפט. לאור היכרותנו עם מלוא העדויות והחומר בתיק, הם משוכנעים שליאור חף מפשע ופעל בנאמנות מלאה בעבודתו הרגישה".
