מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) את הדוח שלו על השלטון המקומי בישראל. בדוח התייחס לשורת נושאים בהם השירות לתושב ותשלומי הארנונה, ביקורת על השירותים הווטרינריים, טיפול בהטרדות מיניות נגד עובדים ברשויות הביקורת הפנימית בתוך הרשויות ובהישגי החינוך.
העלאות חריגות בארנונה וביקורת פיננסית על הרשויות
יותר מ-100 רשויות ביקשו העלאה חריגה בארנונה על חשבון תושביהן. דבר שלא עולה בקנה אחד עם מטרות החקיקה לאפשר העלאה חריגה במקרים מיוחדים בלבד. מהדוח עולה כי רק 36 מתוך 256 רשויות מוכרזות כאיתנות.
הביקורת העלתה כי בשנת 2020 חייבו הרשויות המקומיות את בעלי הנכסים שבתחום שיפוטן בארנונה בסך כ-34.6 מיליארד שקלים, ומכלל זה גבו כ-24.2 מיליארד שקלים שהיו כ-60% מהכנסותיהן העצמיות. יתרת החייבים בארנונה ברשויות המקומיות בסוף שנת 2020 הייתה 31.7 מיליארד שקלים. מהדוח עולה גם יש ישנן רשויות שגבו 3% בלבד מהארנונה.
בין השאר ציין המבקר את עיריית כפר סבא. לפי הדוח העירייה, נתנה הנחה בארנונה בניגוד לחוק לעובדי עירייה ותיקים בכ-100 אלף שקלים.
בביקורת הועלו ליקויים בתחומים הקשורים לארנונה, בהם: אסדרה, צווי הארנונה והטלתה, שיטת מדידת שטחי הנכסים וחיובם, הגשת בקשות לאישור חריג לשינויי בארנונה והטיפול בהן, גביית הארנונה וטיפול בחובות ומתן הנחות. ממצאי הביקורת מלמדים כי התחום דורש אסדרה, בין היתר בשל ריבוי סיווגים, תעריפים ושיטות מדידה, והוא מתאפיין בחוסר אחידות ובאי-שוויוניות.
לפי הדוח, משרדי הפנים והאוצר היו ערים לליקויים ולעיוותים המאפיינים את מערך הארנונה ברשויות המקומיות. במשך השנים הוקמו ועדות בין-משרדיות לתיקונם, אך המלצות הוועדות לא יושמו.
בסוגיית ביקורת פיננסית ברשויות המקומיות האיתנות נמצא כי רק 36 רשויות מקומיות מתוך 356 מוכרזות כאיתנות. נכון לאפריל 2023 אף רשות מהמגזר הלא יהודי הוכרזה כאיתנה. 194 רשויות קיבלו מענק איזון בשנת 2019.
בהיבט השירות לתושב - שלוש מתוך שש רשויות שנבדקו לא עקבו בקביעות אחר התפלגות פניות התושבים בנושא. למשל, שיעור השיחות שננטשו במענה הטלפוני בעיריית נוף הגליל עומד על 23%.
בנושא ניהול של נכסי מקרקעין בידי רשויות מקומיות ל-23% מהרשויות המקומיות בישראל יש נכסים מניבים, אך 7 מ-8 הרשויות המקומיות שנבדקו לא הכינו תוכניות לניהול הנכסים שברשותן. בבאר יעקב וברחובות חלפו כ-25 שנים בממוצע בין מועד אישור התוכנית להפקעת קרקע ועד שהליכי ההפקעה החלו. הביקורת העלתה כי אסדרת הנושא חסרה, ומשרד הפנים לא הנחה את הרשויות המקומיות לפעול לניהול מיטבי של הנכסים על פי עקרונות רצויים תוך שילוב שיקולים כלכליים בניהולם.
ליקויים בטיפול בהטרדות מיניות ברשויות
מהדוח בנושא טיפול הרשויות המקומיות בהטרדות מיניות עולה כי 22% מהעובדים ברשויות המקומיות שנבדקו מגדירים את מקום העבודה שלהם כלא בטוח או בטוח ברמה בינונית. ב-2019 פרסם המבקר דוח מקיף וכעת חזר ובדק מבקר המדינה תיקון ליקויים ב-12 רשויות.
בין הממצאים של הדוח: רק 18 תלונות בגין הטרדות מיניות הוגשו ב-12 הרשויות בשנתיים שנבדקו. 3 רשויות מהם פרסמו ברשת את התקנון למניעת הטרדה מינית, 5 רשויות מקומיות מתוך 43 שנמצא בדוח הקודם כי לא מינו ממונה על הטרדות מיניות או לא השיבו על השאלה – עדיין לא שינו את המצב.
עוד עלה בסקר שערך מבקר המדינה בקרב העובדים ברשויות שנסקרו כי 51% מהעובדים הצהירו כי אינם מכירים את זהות האחראי על הטיפול בהטרדות מיניות או חושבים שאין אחראי לנושא. באשר למשרד הפנים מצא המבקר כי המשרד לא תיקן את מרבית הליקויים שנמצאו בדוח הוקדם וכי משרד הפנים לא קבע הנחיות לטיפול בנושא ולא מפקח על יישום החוק למניעת הטרדה מינית.
חוסר פיקוח ותחזוקה בדרכים שבאחריות הרשויות
57% מכלל הדרכים הציבוריות בישראל הן בתחום שיפוטן ואחריותן של הרשויות המקומיות. אך רק בכ-16 קילומטר מכ-695 קילומטר מאורך הכבישים בוצעו עבודות קרצוף וריבוד בשנים 2021-2019. המבקר מצא כי אף שהדרכים העירוניות הן יותר ממחצית הכבישים בישראל, אין שום גורם ממשלתי המאסדר ומפקח בתחום תחזוקת הדרכים שבתחומי הרשויות המקומיות.
המבקר אנגלמן ציין כי על הרשויות המקומיות מוטלת החובה לדאוג שהדרכים הציבוריות שבתחום שיפוטן יתוחזקו דרך קבע. עוד מומלץ כי עיריות גבעתיים וחולון, המועצות המקומיות זיכרון יעקב וכפר ברא והמועצה האזורית לב השרון יבצעו סקר מיסעות של כלל הדרכים שבתחום שיפוטן באופן עיתי וינהלו מסד נתונים עדכני לגבי עבודות התחזוקה שבוצעו. הומלץ למשרד הפנים ולמשרד התחבורה לפעול יחד לאסדרת תחום תחזוקת הדרכים ברשויות המקומיות, לגבש נהלים מפורטים לתחזוקתן של הדרכים הציבוריות שבתחום השיפוט של הרשויות המקומיות ולפקח על התחזוקה כאמור.
בפחות מ-10% מהעסקים למכירת בשר נעשתה ביקורת עירונית
בדוח שפרסם התייחס המבקר גם לשירות הווטרינרי ברשויות המקומיות והפיקוח על הבשר ומוצריו. "ליקויים משמעותיים העלולים לסכן את בריאות הציבור או להביא לפגיעה חמורה" כתב המבקר, "הרפורמה בפיקוח על המזון מן החי שנכנסה לתוקף במלואה לפני כשלוש שנים מיושמת באופן חלקי בלבד".
הוא פירט כי הווטרינרים ברשויות המקומיות מוסמכים על ידי משרד הבריאות לפקח על אתרי מכירת בשר לציבור אבל אין פיקוח ואין ביקורת על כך. הוא הוסיף כי משרד הבריאות האמון על הנושא טרם התקין הנחיות ונהלי עבודה לעבודת הפיקוח של הווטרינרים. לפי הדוח, בשנת 2021 רק בפחות מ-10% מהאתרים למכירת בשר ומוצריו נעשתה ביקורת על ידי הווטרינרים הרשותיים.
בביקורת נמצא שבישראל פועלים 69,764 אתרים למכירת בשר, לעומת מספר כפול של אתרים רשומים שהופיע במערכות המידע של משרד הבריאות - 131,530 אתרים. בבדיקת המבקר עלה כי רישומים רבים - הם כפולים. לפי בדיקת המבקר, בשנים 2022-2020, בכשליש מהרשויות בישראל (84) לא העסיקו כלל וטרינר או שהווטרינר שהועסק לא היה מוסמך לפיקוח על מזון מן החי. הרשויות שבהן לא הועסק וטרינר "זכו" לתקציב מהתאגיד לפיקוח וטרינרי.
לעשירית מהרשויות אין מבקר
בביקורת מעקב על תפקידו והתנהלותו של מבקר ברשויות המקומיות נמצא כי 11% מהרשויות, שהם 28 רשויות מקומיות, אין מבקר. במועצה המקומית פסוטה לא מכהן מבקר זה 14 שנים, ובכפר מנדא 12 שנים. המבקר מצא כי הממונים על המחוזות משרד הפנים ממשיכים להימנע מלהפעיל את סמכותם למנות מבקר ברשויות המתנהלות כמה שנים ללא מבקר.
הביקורת העלתה כי הנתונים המצויים בידי משרד הפנים על המבקרים המכהנים ברשויות המקומיות, ובכלל זה על היקף משרתם ועל המשאבים המוקצים להם, אינם מנוהלים, מאורגנים ומנותחים כראוי.
בנוסף, בביקורת מעקב בדבר העסקת יועצים חיצוניים על ידי הרשויות המקומיות נבדקו 6 רשויות מקומיות. שם נמצא כי המועצה האזורית באר טוביה לא שילבה בנהליה הנחיה בדבר החובה למילוי שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים. בכשני שליש מהתקשרויות המועצה בשנים 2021-2019 לא מולאו שאלונים למניעת ניגוד עניינים או שהשאלונים לא נמצאו ברשות המועצה.
המבקר נגד תכנון נקודתי ברשויות המקומיות
בביקורת בנוגע לתכנון נקודתי ברשויות המקומיות אומר המבקר כי חשוב להבטיח כי בעת השימוש בכלי התכנון הנקודתי יבחנו כלל ההשפעות המרחביות שנוצרו בגינו. בדוח הדגיש המבקר כי "ראוי כי השימוש בכלי ייעשה במשורה, בהתבסס על ראייה תכנונית רחבה וארוכת טווח".
"השימוש בכלי התכנון הנקודתי נפוץ בישראל, ולעיתים אף נדרש לנוכח מאפייניה של מערכת התכנון וכדי להבטיח גמישות תכנונית. עם זאת, מומלץ כי התכנון הנקודתי יקודם תוך כדי בחינה של תוצאותיו, התקדימים התכנוניים העלולים להיווצר בגינו והשפעותיו המצטברות על אופי האזור ועל הקיבולת של התשתיות, הדרכים ושטחי הציבור במרחב התכנון. מומלץ כי ועדות מקומיות ומחוזיות יקבלו החלטות בעניין קידום תוכניות נקודתיות בהלימה לתוכניות הכוללניות שהוחלט לאשרן או לתוכניות המקודמות ובמקרים של סטייה מתוכניות אלו, הן ינמקו ויתעדו את החלטותיהן בפרוטוקול הדיון המפורסם לציבור", הוסיף אנגלמן.
התוכניות החיצוניות בחינוך גדלו ב-400%, אבל הן לא מבוקרות
התוכניות החיצוניות שנכנסות למערכת החינוך גדלו ב-400%, אבל כמעט ואין עליהן פיקוח. מהפכת הגפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית), ששרת החינוך הקודמת יפעת שאשא ביטון קידמה, הביאה להגדלה של כמעט 400% בתכנים החיצוניים שנכנסים למערכת החינוך. 397%, זה הנתון המדויק, והוא הגידול במספר התוכניות החיצוניות שבמאגר משרד החינוך לאחר המעבר למערכת גפ"ן - מ-5,885 תוכניות בסוף שנת 2021 ל-23,338 תוכניות בינואר 2023. מקור כ-65% מהתוכניות בגורמים עסקיים, כ-32% במגזר השלישי ורק כ-1% במשרד החינוך ובמגזר הציבורי.
עוד לפני כן, רק על 16% מהתוכניות החיצוניות שהיו במאגר משרד החינוך ניתן משוב מהמוסדות שהפעילו אותן (948 מתוך 5,885 תוכניות ב-2021). לפי הדוח, הבדיקה הפדגוגית שעורך משרד החינוך לבחינת התאמת התוכניות החיצוניות לפני הכללתן במאגר היא הבדיקה היחידה שמקיים משרד החינוך להערכת תוכניות. כלומר, הוא לא עורך בדיקות מהסוג הזה בזמן הפעלת התוכניות או בסיומן. מה גם שחוזר מנכ"ל משרד החינוך מיוני 2022 לא הנחה את הרשויות המקומיות ומוסדות החינוך לקיים בקרה והערכה לגבי התוכניות שהם מפעילים. משרד החינוך גם לא הגדיר את הכלים המקצועיים שאמורים לשמש את הרשויות המקומיות ומוסדות החינוך לביצוע הערכה זו, את האוכלוסייה הנבדקת (מורים, תלמידים וכו'), את כוח האדם הנדרש, את עיתוי ביצוע הבדיקות ואת המועד לדיון בממצאים.
לדברי המבקר, "על משרד החינוך לקיים מעקב אחר הטמעת המתכונת החדשה שהפעיל בדבר יישום הגמישות הניהולית והתקציבית בבתי הספר וברשויות המקומיות בכל הנוגע להפעלת תוכניות חיצוניות; ולבצע פעולות שוטפות של פיקוח ובקרה, בין היתר בשיתוף הרשויות המקומיות, כדי להבטיח כי הפעולות לשיפור ההישגים הלימודיים שנוקטות הרשויות ישיגו את מטרותיהן".
פערים גדולים בתקצוב ובהישגי הבגרויות בין רשויות במרכז לפריפריה
מבקר המדינה בחן את פעילותן של 4 רשויות מקומיות מאזורים ומגזרים שונים, לשיםור הישגים לימודיים. הרשויות שנבחנו הן אופקים, עיריית רמת גן, המועצה המקומית כווכב אבו אל-היג'א והמועצה האזורית גן רווה. מהדוח עלו פערים בהשתתפות ובמימון הרשויות בתקצוב החינוך לתלמיד ובשיעור המימון העצמי להפעלת שירותי החינוך.
בכווכב אבו אל-היג'א, המשתייכת לאשכול חברתי-כלכלי 4, שיעור המימון העצמי להפעלת שירותי חינוך מסך תקציב החינוך בשנת 2020 היה כ-1% (271 ש"ח); באופקים, המשתייכת לאשכול חברתי-כלכלי 3, היה שיעור המימון העצמי כאמור כ-7% (1,867 ש"ח); בגן רווה, המשתייכת לאשכול חברתי-כלכלי 8, היה שיעור המימון העצמי כאמור כ-14% (5,170 ש"ח); וברמת גן, שגם היא משתייכת לאשכול חברתי-כלכלי 8, היה שיעור המימון העצמי כאמור כ-24% (6,538 ש"ח).
המימון העצמי של תוכניות חינוכיות חיצוניות בשנות הלימודים התש"ף-התשפ"ב הסתכם ב-0 ש"ח בכווכב אבו אל-היג'א; ב-1.3 מיליון בגן רווה; ב-11 מיליון ש''ח באופקים; וב-61 מיליון ש"ח ברמת גן. שיעור הממוצע הארצי של הזכאים לתעודת בגרות במסלול חמש יחידות לימוד באנגלית ובמתמטיקה בשנת הלימודים התשפ"א היה 42.9% ו-16.6% בהתאמה, לעומת שיעור של 38.8% ו-20.4% בכווכב אבו אל-היג'א; 17.1% ו-5.3% באופקים; 87% ו-18% בגן רווה; 73.9% ו-30.7% ברמת גן.
רק 22% מתושבי הרשויות המקומיות שנבדקו סבורים שהרשות שלהם מעודדת פעילות גופנית
בביקורת נמצא כי כ-70% מהרשויות המקומיות לא הצטרפו לתוכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא שהממשלה אישרה בנובמבר 2011. 78% מהמשיבים על השאלון של משרד המבקר העריכו שהרשות המקומית שלהם מעודדת את התושבים לעסוק בפעילות גופנית במידה בינונית (39%) ומועטה (39%), ו-22% מהמשיבים העריכו שהיא עושה זאת במידה רבה.
41% מהמשיבים היו מרוצים במידה מועטה מהיצע פעילויות הספורט שהרשות שלהם מארגנת, 27% במידה בינונית ו-12% בלבד היו מרוצים מההיצע במידה רבה. הביקורת הצביעה על שונות במספר, במגוון ובאופן הפרישה של מתקני הספורט ברשויות ועל חוסר במתקנים בכמה מהן. הבדיקה נעשתה בעיריות בית שמש, חדרה, טירת כרמל וקריית ים; במועצות המקומיות כפר קרע ופרדס חנה-כרכור ובמועצה האזורית גליל תחתון.
אנגלמן המליץ כי משרדי התרבות והספורט, הבריאות והחינוך, יחד עם נציגי הרשויות המקומיות, ישקלו להקים גוף מרכז לגיבוש מדיניות לאומית כוללת וארוכת טווח לקידום הספורט העממי.
מנכ"לית שדולת הנשים, הדס דניאלי ילין, הגיבה לממצאי הדוח בנוגע לטיפול הרשויות המקומיות בהטרדות מיניות ובמניעתן: "שמחנו לראות שנרשמה התקדמות בכל מה שקשור בטיפול הרשויות המקומיות בהטרדות מיניות. עם זאת, למרות ההתקדמות, הדוח חשף נתונים מדאיגים שמעידים כי הדרך עוד ארוכה. 22% מהמשיבים הגדירו את מקום העבודה שלהם ברשות כלא בטוח. פני הרשויות המקומיות כפני העיר כולה.
"דווקא במקום שעוסק בניהול העניינים המקומיים של העיר, מצופה לתת לעובדים תחושת בטחון במקום העבודה שלהם ושלהן. הסקר חשף כי יותר ממחצית מעובדי הרשויות לא ידעו שקיים אחראי למניעת הטרדה מינית ברשות או מיהו. ככה שגם אם חוו הטרדה, לא בהכרח ידעו למי לפנות, דבר שפוגע בתחושת הביטחון הכללית.
"בעוד כארבעה חודשים יערכו בחירות לרשויות המקומיות. אנחנו קוראות לכלל המתמודדים ומתמודדות לשים את המאבק בהטרדות מיניות בכלל ובמקומות העבודה בפרט בראש סדרי העדיפויות שלהם. בטחון במקום העבודה זה דבר בסיסי, חשוב שהעובדים ועובדות ידעו שיש למי לפנות, ויש מי שמטפל בנושאים של הטרדות. בינתיים, אנחנו מזמינות את כל מי שחווה הטרדה מינית במקום העבודה ליצור קשר עם הקו הפתוח של השדולה, על מנת שנוכל ללוות ולתת ייעוץ משפטי".
