סלקציה גלילית: מי צריך את ועדות הקבלה ביישובים הקהילתיים?

סלקציה גלילית: מי צריך את ועדות הקבלה ביישובים?
בתמיכה נדירה של ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה, הרחיבה הכנסת את חוק ועדות הקבלה ליישובים קהילתיים - חוק עוקף בג"ץ שמאפשר ליישובים לעשות סלקציה ולצרף ליישוב רק ישראלים שמוצאים חן בעיניהם. כנגד האשמות על גזענות והדרה, טוענים ביישובים עצמם שוועדות הקבלה הן כורח המציאות. מי צודק?
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
סלקציה גלילית
צילום: ללא

בזמן שהמדינה נקרעת, עבר כאן בהסכמה רחבה חוק שמתיישב בול באמצע על המקף שבין היהודית לדמוקרטית. התיקון הזה, שלכבודו נכנסו תחת האלונקה קואליציה ואופוזיציה יחדיו, יכול להיות שווה ליישובים הקהילתיים בפריפריה עוד 300 משפחות. הוא מרחיב את השימוש בכלי שהפך לזה שקובע בפועל את תקרת הצמיחה שלהם – ועדות הקבלה. 

עד היום הרף היה 400 משפחות, עכשיו הוא יטפס ל-700. יישוב קהילתי עד הגודל הזה יוכל לקיים ועדת קבלה ולסנן את אלו שמבקשים להתיישב בו. ביישובים כאלו ועדת הקבלה צריכה לאשר כל אדם שרוצה להיות בעל נכס ביישוב. היא יכולה לחייב אישור גם בשכירות ארוכת טווח של יותר מחמש שנים, ויש בה בדרך כלל רוב מובנה לנציגי היישוב. היא מוסמכת לפסול מועמד שהיא סבורה שלא מתאים למרקם הקהילתי של היישוב. יש ערכאת ערעור ברשות מקרקעי ישראל. בג"צ יכול במידת הצורך להתערב וגם עשה את זה בעבר.

יש כאלו שנלחמו על החוק בגלל ייהוד הגליל. ראש המועצה האזורית משגב, דני עברי, עשה את זה כדי לחלץ פקק שחסם את התרחבות היישובים שלו במשך שנים. "ועדה לא שווה אפליה. ועדה שווה פתרון ליישוב קהילתי קטן שלא מתאים למכור במכרז למרבה במחיר. אם יש ערבי שבא לוועדות קבלה ושמרגיש שמפלים אותו, חס וחלילה, ולא מקבלים אותו בגלל שהוא ערבי, מייד יקבלו אותו. הוא יערער ויקבלו אותו, זו בכלל לא שאלה. היישוב עצמו מיוצג בתוך ועדת הקבלה, אבל לא הוא שקובע". 

המציאות מלמדת שבבחירה בין לצמוח בלי ועדת קבלה או לא לצמוח בכלל כמעט כולם בחרו באפשרות השנייה. המשפחות הצעירות בגרו, ילדים עוזבים את הבתים ואין דור חדש שמגיע.

42% מתושבי הצפון כיום הם יהודים, אבל אם מסתכלים על האזור של לב הגליל, שיעור היהודים צונח ל-15% בלבד – 10% פחות משיעור היהודים כשהחלה בניית היישובים הכפריים והמצפים בשנות ה-80. המגמה היא מגמת ירידה ויכול מאוד להיות שתוך כמה עשורים שיעור היהודים בגליל מ-10%. 

זרעי החוק שעבר השבוע נטמנו בעתירה אחת שהגיש עאדל קעדאן ב-1995. כשהאזרח מבאקה אל גרביה שגדל עם יהודים כל חייו ביקש לרכוש בית ביישוב קציר. הרכב השופטים בראשות הנשיא אהרון ברק פסק לטובת קעדאן. אבל גם לאמונה והנחישות שלו היה קשה מול שגרת הנסיעות שנדרשת ממך כשאתה גר ביישוב קטן ומבודד. וקעאדן חזר לבאקה.

קעדאן מתכנן לחזור לקציר לעת פנסיה, אבל בעיניו הניסוי נכשל. גם ערבים שיהיו מוכנים לעבור ועדת קבלה, יחיו כנראה כבודדים בשולי הקהילה. "כל ערבי שאין לו את הניסיון והגישה לחיות עם יהודים - שלא ילך להתגורר שם", הוא אומרץ "בקציר יש הרבה אנשים שהיו בצבא ביחד והחליטו לגור יחד. הם נלחמו נגד ערבים ואתה הולך להיות ערבי שם? אני רואה את עצמי לפעמים ככישלון כי בהיסטוריה אתה שואל את עצמך לא הספקתי לעשות, חבל שלא עשיתי וחבל שלא מנעתי את המצב הזה". 

בג"ץ קעדאן הוביל ללידתן של ועדות הקבלה. השופטים קבעו שהמדינה לא יכולה להקים יישובים ליהודים בלבד, אבל קיבלו בשנים שלאחר מכן את עמדת המחוקקים שיישוב קטן יכול לפעול כדי להגן על האופי הקהילתי שלו. 

כשהפריטו את הקיבוץ של דובי אביגור לפני כ-30 שנה הוא עבר לרקפת. עופרה עמיקם התיישבה בעצמון אחרי כמה שנים בארצות הברית. אילו זה היה תלוי בהם, מחר בבוקר ועדות הקבלה היו מתבטלות וגם השערים הצהובים והגדרות היו מוסרים. "כל מי שמבקש לגור פה צריך לעבור על התקנון ולחתום עליו. ובקריטריונים הוא צריך להסכים לחיי קהילה, ניחא, אבל לציונות? למה שערבי יחתום על מחויבות לציונות?", אומרת עופרה. דובי הוסיף: "אם המשימה היא להיות רוב יהודי, בחיים לא יהיה. ברגע שאתה נותן חצי דונם לכל משפחה -אין מספיק שטח כדי שנהיה רוב יהודי". 

ועדות הקבלה עם הביקורת השיפוטית עליהן אולי יתקשו למנוע כניסה של משפחות בודדות ליישובים, אבל הן מקבעות את האופי שבחר עבורו הגרעין המייסד - ולא מאפשרות להיכנס אליו כקבוצה ולהשפיע על האופי הזה. למשל, תרחיש שבו למשל קבוצת חרדים או ערבים תפעל ביחד לרכוש מקבץ מגרשים בהרחבה ולבקש שיתחשבו בה. 

הוויכוח הזה יכול להיות סוער וייצרי, אבל נראה שהוא גם הרבה יותר תיאורטי ממעשי. הערבים לא באמת נוהרים ליישובים הקהילתיים, אבל רוצים שתהיה להם האפשרות. המתיישבים לא באמת רוצים להיות מורמים מהאזור שבו הם חיים, רק חוששים שהמציאות שהתרגלו אליה תברח להם. והיישובים עצמם לא באמת יטו את מאזן הדמוגרפיה בגליל, רק ייתנו תחושה שהאחיזה בשטח לא הולכת לאיבוד. כשהחולשה עוטפת את הגליל מכל עבר, מה שנשאר הוא כנראה לריב על הפחדים והסמלים. 

הפופולריים