שער קדום בן כ-5,500 שנים התגלה בחפירה של רשות העתיקות בתל ערני, סמוך לאזור התעשייה קריית גת. באתר נחשפו השער וחלק ממערכת ביצור של עיר קדומה מתקופת הברונזה הקדומה 1ב - כ-3,300 שנה לפני הספירה. המבנים האלה מסמלים את ראשית העיור בישראל בפרט, ובאזור.
השער, שהשתמר לגובה של כמטר וחצי, מורכב מ"מסדרון" של אבנים גדולות, שהוביל לתוך עיר קדומה. משני צידי השער הוקמו שני מגדלים שהורכבו גם הם מאבנים גדולות, וביניהן שורות של לבני בוץ. השער מחובר לחומת העיר שהתגלתה בחפירות קודמות. השער שנחשב לקדום ביותר בארץ עד כה נמצא בתל ערד. תל זה, מאוחר בכ-300 שנה לשער שהתגלה כעת.
רשות העתיקות מנהלת חפירה באזור במימון של חברת מקורות, לפני הנחת קו מים שיתגבר את אספקת המים לקריית גת. מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, אמילי בישוף, סיפרה: "זו הפעם הראשונה שמגלים שער בממדים כאלה מתקופת הברונזה הקדומה 1ב. לצורך בניית השער והחומות צריך היה להביא אבנים ממרחק, לייצר לבנים ולבנות את מערכת הביצור. זהו לא פרוייקט של אדם או שניים, מערכת הביצור מעידה על התארגנות חברתית, המסמלת את ראשית העירוניות".
"סביר להניח שכל עובר אורח, סוחר, או אויב שרצה להיכנס אל תל ערני, היה צריך לעבור דרך השער המרשים הזה", אומר מרטין-דוד פסטרנק, חוקר התקופה ברשות העתיקות. "השער לא רק הגן על היישוב בפועל, אלא העביר את הרושם שנכנסים למקום בעל כוח גדול, שמאורגן פוליטית, חברתית וכלכלית. זה היה מסר החוצה – אולי גם מול מצרים, שבאותה תקופה החלה את התהליך שבסיומו התאחדה לאימפריה גדולה תחת המלך נערמר". פסטרנק הוסיף כי "בשלב מאוחר יותר של תקופת הברונזה הקדומה, המצרים עצמם הגיעו והתיישבו בתל וגם הם השתמשו בשער".
ד"ר יצחק פז, ארכיאולוג מומחה לתקופה מטעם רשות העתיקות, סיפר על האזור שבו נערכה החפירה: "תל ערני, שגודלו כ-150 דונם, הינו מרכז עירוני קדום משמעותי שפעל כאן באזור, בתקופת הברונזה הקדומה. התל הוא חלק ממערך יישובי גדול ומשמעותי שהתבסס בדרום-מערב ארץ ישראל בעת ההיא. במערך זה, ניתן לזהות סממנים ראשונים של תהליכי עיור, כגון תכנון יישובי, ריבוד חברתי ובנייה ציבורית. מדובר בגילוי משמעותי, המשנה את תיארוך ראשית העיור בארץ".