"חריג וגובל באי-חוקיות": ההתנהלות של עו"ד אליעד שרגא במשרדו הפרטי

"גובל באי-חוקיות": ההתנהלות של אליעד שרגא במשרדו הפרטי
עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה למען איכות השלטון, נאבק במשך עשורים נגד שחיתות ומוסר קלוקל, אך במשרדו הפרטי גובה סכומים שלא עולים בקנה אחד עם הערכים להם הוא מטיף. כך דאג שהציבור לא ייחשף להתנהלותו
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
-
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בשבוע שעבר חשפנו את התנהלות עו"ד אליעד שרגא יושב ראש התנועה למען איכות השלטון - הכפייה על כלל העובדים להשתתף בהפגנות, טענות לדריסה של היועצת המשפטית של התנועה, הטיית הספינה ממניעים פוליטיים, ועוד. היום (שני) אנו חושפים את מעשי שרגא במשרדו הפרטי. 

כלפי חוץ, שרגא מציג את עצמו כלוחם צדק, שנאבק במשך שלושה עשורים נגד תאוות בצע, שחיתות ומוסר קלוקל. האמנם לא בטוח שהדברים שנציג היום עולים בקנה אחד עם הערכים להם הוא מטיף. 

"פער ניכר בין שרגא לנתבעת - אישה קשת יום"

ראשית, אליעד שרגא נהג להחתים את הלקוחות על הסכמי טרחה יקרים מאוד והקפיד להוסיף סעיף לכל החוזים הקובע כי "כל חילוקי הדעות שיתגלעו בין הלקוח לבין משרדנו בקשר להסכם שכר טרחה זה (...) יימסרו אך ורק לבוררות (...) על הבוררות יחול צו איסור פרסום, והיא תתקיים בדלתיים סגורות". כך דאג שרגא שהציבור לא ייחשף להתנהלותו ולמחלוקות מול הלקוחות. 

בנוסף, שרגא תבע לקוחה בסכום של למעלה ממיליון וחצי שקלים, לאחר שייצג אותה בסכסוך ירושה נגד אחייניה במאבק על נכס יקר באיזור המרכז שאותו ירשה מאחיה. לאישה הגיעו 50% מן הנכס, אולם לטענתה, עקב טיפולה המסור באחיה הנכה, רצונו היה שתירש את כל הנכס.

הבוררת שושי לונדנר תקפה את פרקליט הצמרת שרגא במילים חריפות ביותר לכל אורך פסק הבוררות. בפתח הפסק כתבה הבוררת כי "במהלך הבוררות התחוור קיומו של פער ניכר בין התובע שהינו אחד מבכירי הפרקליטים בישראל לבין הנתבעת שהינה אשה פשוטה וקשת יום, אשר שמה יהבה ואמונה בתובע, הן כפרקליט והן בהיותו איש אמונו של אחיה".  

לכל אורך המשפט, הבוררת תקפה את הסכומים האדירים שביקש שרגא לגרוף לכיסו. לדבריה, "מדובר בדרישה חריגה לתשלום שכר טרחה חריג". לפי הבוררת, ההסכם כל כך קיצוני עד כי "אנו נמצאים על הגבול הדק שבין הסכם חוקי להסכם הנוגד את תקנת הציבור. אלמלא הודאת הנתבעת(...) הייתי שוקלת לבטל את ההסכם".

לדברי הבוררת, "הבקשה לצו קיום צוואה, אולי הייתה עניין של טקטיקה, אולם גם לפי התובע היה ספק בזכיית הנתבעת במלוא העיזבון על פי הצוואה(...) אולם למרבה הצער האדיר את שכרו לעיתים לא לצורך".

חייב את לקוחתו לשכור את שירותיו אם תרצה לקנות נדל"ן

בנוסף לעיל, שרגא דרש שכר משולש - שכר לפי שעות, 20% בונוס על שווי הנכס והן שכר טרחה כמנהל העיזבון. הבוררת ציינה כי שרגא טען שמגיעים לו 20% בונוס על הזכייה בכל הנכס, למרות ש-50% מהנכס הגיעו ללקוחה שלו ללא צורך בייצוג שלו. "אני קובעת כי עובר לחתימה על ההסכם, הנתבעת ידעה כי בכל מקרה 50% מהעיזבון מגיע לה, ואת שירותי התובע שכרה על מנת לזכות ביתרת 50% מכוח הצוואה. אני קובעת שמחצית העיזבון הגיעה לנתבעת בכל מקרה כיורשת על פי דין". 

אם לא די בכך, שרגא גם חייב את הלקוחה לשכור את שירותיו אם תרצה לקנות נדל"ן בכספי העיזבון. "אין דעתי נוחה מסעיף 7 הכובל את הנתבעת לתובע גם לאחר קבלת כספי העיזבון, ומחייב אותה לפנות לתובע בכל עסקת מקרקרעין בכספי העיזבון... אין לכפות על הנתבעת את סעיף 7 להסכם". 

לפי הבוררת, מטרתו של שרגא להתמנות למנהל העיזבון לא הייתה בכדי להשיא תשואה גבוהה יותר עבור הלקוחה, אלא כדי להגדיל את שכר טרחתו. "לנתבעת טענה נוספת והיא שהתעקשות התובע להתמנות מנהל עיזבון הייתה אך ורק לצרכי שכר טרחה, שהאינפורמציה שמסר לה כאילו הבנק ימכור הנכס בסכום נמוך אינה נכונה, וכך התובע עשה עושר ולא במשפט על חשבונה, פעם כמנהל עיזבון, פעם לפי שעות עבודה, והוא אף דורש בונוס נוסף, ואילו הבנק מכר, שכר טרחת התובע היה נמוך בהרבה. אני מקבלת גרסה זו של הנתבעת".

בעניין חובת הגילוי של עו"ד על הסכם שכר טרחה עם הלקוח כתבה: "אני קובעת כי התובע לא עמד בחובותיו".

הבוררת כתבה עוד כי "אינני מקבלת את גרסת התובע כאילו הוא "התאבד" בשביל הנתבעת על מנת להשיא לה מחיר גבוה יותר במכירת הנכס. עורך דין שעושה עבודתו, אינו מתאבד ובנוסף הוכח כי לתובע היה אינטרס מובהק גם בהגדלת שכרו".

מכיוון שההליך הגיע לבית המשפט, ביקש שרגא כי גם הליך זה יתנהל תחת צו איסור פרסום ובדלתיים סגורות. רק לאחר שהשופטת נאוה ברוורמן דחתה את הבקשה, נזכר שרגא לבקש לפסול אותה בטענה של ניגוד עניינים בין תפקידו כיו"ר התנועה לאיכות השלטון המגיש עתירות נגד ראש הממשלה נתניהו, לבין השופטת שנשואה לראש הסגל של נתניהו, צחי ברוורמן. 

אלא שלא מדובר בסכסוך בודד. כך קרה גם מול אדם בשם אודי חקים ששכר את שירותי משרדו של שרגא, ונאלץ לנהל הליך בוררות בדלתיים סגורות. בסופו הבורר השופט בדימוס אחיקם סטולר זיכה אותו בפיצוי. גם מיכה מצפון טען ששרגא עשק אותו. ההליך בסופו של דבר הגיע לבוררות. שרגא תבע כשני מיליון שקלים, אולם בסופו של דבר קיבל 120 אלף שקלים בלבד.

הפופולריים